רגע לפני שאני חיילת

אחחח אני צריכה לקחת נשימה עמוקה כדי להתחיל בכלל לחשוב אך לספר את הסיפור
שלנו-הסיפור שאינו נגמר ואולי גם בחיים לא יגמר...

בעוד כמה שעות אני כבר אהיה חלק מרכוש צה"ל לא דימינתי לעצמי את השעות האחרונות ואת
הימים האחרונים שלי בתור אזרחית ככה.

חשבתי על משו יותר ורוד יותר לבן יותר יפה.

3 שנים 3 חודשים ו-12 ימים ליתר דיוק. יום שבת, היום האחרון שלי באזרחות החלטת שאתה
רוצה להיפרד לא להיות איתי ביחד.

נכון פגעתי עשיתי טעויות ואני מצטערת עליהן הכי שבעולם, אני כנראה הייתי יותר מידי
מטמטמת כדי להבין שהטעות שעשיתי שבאמת לא הייתה בכוונה תגרום לכזו מריבה ועוד
לפרידה.

נושמת לוקחת אויר ומוציאה נזכרת אך התנשקנו לראשונה שעוד היית חבר שלה, של
חנה-זוכר? זו הייתה נשיקה אסורה וסוחפת של רגשות מעורבים. היינו ילדים אז בני 15
ואתה קרוב ל16.

איתך גדלתי אתה יודע מה אומרים אהבה ראשונה משו שלא שוכחים.

כואב לי לחשוב עלינו בלשון עבר כי אני יודעת שפועל זה לא ככה למרות שאמרת לי באותה
שיחה כואבת עד כמה שאתה רוצה שאני יעזור לך כבר לשכוח אותי ושאני אהיה רק זיכרון
בשבילך. ולסיים את הקשר הזה כמו שכולם כל החברים שלך הפכו להיות רווקים אולי בגלל
הצבא ואולי כי נימאס להם מהחברות שלהם.-מי יודע?!?

היום יומיים אחרי שאמרת לי שאתה לא רוצה לראות אותי ושאתה רוצה לשכוח אותי יומיים
אחרי שהבטחת בפני שלא תתקשר ושלא תיצור קשר יומיים אחרי הכי הנורא הדמעות והעיינים
האדומות פשוט יומיים אחרי אני יושבת כאן וחושבת אני לא האמנתי שאני אכתוב כאן לפרוק
הכל למרות כל ההבטחות אנחנו מדברים אתה שמה בציר עזה-כיסופים ואני מחר יעלה על
המדים הירוקים לעבר שנתיים של שירות מי יודע אך יגמר הסיפור הזה שהתחיל כמשו אסור.

אני יודעת שכנראה עדנו אחד לשני כי אם עברנו כל כך הרבה משברים עליות וירידות ובכל
זאת אהבתינו נישארה חזקה ואף התעצמה!

לירן שלי רק תדע שאני אוהבת אותך הכי הכי בעולם!

וכמו שנהגנו לומר :"מי יתן ואהבתינו תפרח לעד"

שני