לדובי שלי

 מאז שניפרדתי ממך חיים שלי איני מוצאת מנוחה , אני יודעת שעשיתי

את המעשה הנכון, אך למה אני לא מוצאת שלווה בתוכי , מתרוצצת ממקום למקום למצוא קצת
מנוחה אך דמותך, קולך, רודף אותי.

דמעות בעיניי זולגות כשאני רואה זוגות בכל פינה , ניזכרת בליטופך המרגיע את קולך
המהפנט , הייתי מכורה מסוממת רק לך לחיוך לחיבוך לענייך היפות ,

אז למה למה?!!! שואלת נפשי הפצועה, רוצה אותך כל כך אך איני יכולה..............

רוצה להרים את הטלפון ולחייג אליך להגיד לך כמה שאני מצטערת , מצטערת שלא הלך
ביננו, מיצטערת שפגעתי בך, כל יום שעובר ושיעבור מכאיב לי לדעת שהאכזבתי אותך
.......... כשהרמתי ידיים . אך נשמה אני בטוחה שבתוך תוכך אתה יודע שזה המעשה הנכון
לעשותו ....................

אני אוהבת אותך עניים שלי עולם חייים שלי תמיד