אל תעזוב אל תעזוב...

אל תעזוב אותי, ליאור, זאת לא סיבה... אין סיבה בעולם שאהבה כמו שלנו תיגמר!

אני אוהבת אותך, אתה אוהב אותי, אז למה?? למה אני יושבת בבית ועדיין בוכה, אחרי
השיחה שהייתה לנו היום בבית ספר, אמרת שאתה רוצה להיפרד כי נשבר לך, נשבר לך כבר
לרדוף אחריי ולהזהיר אותי שאם אתקרב אליו אז אנחנו ניפרד אתה לא מסכים שאני אדבר
איתו, עם החבר לשעבר שלי.. צחי.. שהוא גם בבית ספר שלנו בשכבה שלי (י"א) ואני
המשכתי לדבר עם צחי במשך חצי שנה בערך אבל לא לבד תמיד היו איתנו אנשים וידידים
וחברות ורק עם צחי אתה לא מסכים שאני אדבר תמיד טענת שהוא עוד אוהב אותי גם אני לא
מסכימה שתדבר עם האקסית שלך אבל יותר קל לכם לא לדבר כי היא לא בבית ספר שלנו היא
גרה רחוק ואין סיבה שתדברו ולי ולצחי קצת קשה להתרחק זה לא שאנחנו ידידים ממש ממש
טובים אנחנו סבבה כזה מסתדרים והכל טוב ויפה בלי ריבים וכאסח וטוב לנו ככה ויש
מקצועות שאנחנו גם לומדים יחד ויש לנו את אותם חברים וחברות וקצת קשה לא להתייחס
אחד לשני כשכולם מדברים והכל...

באת היום לבית הספר אפילו לא אמרת לי שלום, עוד יומיים יש לנו שנתיים ב- 16/03/05
ואתה אפילו לא אומר לי שלום כבר חצי שנה אתה לא בא אליי ולא אומר לי שאתה אוהב אותי
אלא אם כן אני שואלת אותך ואתה עונה שאתה כן אוהב.

דיברנו, ניסיתי לנשק אותך, התרחקת, אמרת לי דיי, אני לא רוצה, זה יכאיב לנו סתם.
ישר עלו לי הדמעות לעיניים, אמרתי לך מה קרה ליאור? אתה לא אוהב אותי יותר? מה יש
לך אתה תמיד היית בא ומנשק אותי ואני תמיד זו שלא הייתי אוהבת להתנשק (לא בגלל מי
שאתה אף פעם לא כל כך אהבתי נשיקות גם לא עם צחי)

ופתאום אתה מרחיק אותי ממך?? מה? מה קרה לנו ליאור? למה התרחקנו?? התחלתי להרגיש רע
ניסיתי ללכת לנסות לשכוח החזקת אותי אמרת לי אל תלכי.. אמרתי לך אז תנשק אותי, תגיד
לי שאתה אוהב ואם אתה לא אוהב אז תגיד שאתה לא אוהב רק תגיד משהו, ליאור.. תגיד לי
משהו!!

אפילו לחבק אותי לא הסכמת אפילו לא הבטת לי בעיניים עם העיניים הירוקות היפות שלך,
שאלתי אותך אם אתה רוצה שניפרד.. הנהנת עם הראש סימנת לי שכן, בכיתי, שאלתי למה?
התחלתי ממש לבכות, גם אתה בכית, ראיתי...

שאלתי אותך אם אתה בטוח אמרת לי שכן, שאלתי אותך אם אתה רוצה לזרוק את כל מה שעברנו
שנתיים יחד לפח ביום אחד בשנייה... אמרת לי שזה לא נקרא לזרוק שזה פשוט נגמר.. שאני
לא אותה אחת שהוא התאהב בה בהתחלה הלכתי אל צחי באותו רגע ואמרתי לו שאני רוצה
שננתק את הקשר, צחי לא התנגד, הוא אמר סבבה... אמרתי לו שאני לא רבה איתו ואני
עדיין סבבה איתו אבל בלי לדבר אז הוא אמר סבבה, ושהוא גם לא רב איתי בגלל זה..
הרגשתי קצת רע עם זה אבל ליאור באותו רגע היה המחשבה והמטרה הראשונה והאחרונה שלי
בחיים!

שאלתי אותך (ליאור) אם אתה זוכר את כל השבועות שהיו לנו אם אתה באמת לא אוהב אותי
ואז אמרת שאתה אוהב אבל מעדיף לשכוח אמרת לי שטוב לך להיות בלעדיי שלא טוב לך עם
האהבה הזאת, שהתרגלת להיות כבר בלעדיי לא לחשוב עליי ולא על אף אחד. אמרת לי שאני
יכולה להתנשק עם צחי, הכאבת לי מאוד עם כל מה שאמרת אבל הבלגתי, לא כעסתי עליך כי
מי שהיה הכי פגוע זה אתה, אני בכיתי לך ושאלתי את עצמי בקול רם מה עשיתי??? איך
הרסתי במו ידיי את אהבת חיי? מה עשיתי? איזה מטומטמת אני... למה עשיתי את זה?? איך
נתתי לך סיבה ללכת??

התחלתי לשכנע אותך שלא תעזוב אותי (אני כבר לא זוכרת מה אמרתי) ואז אמרת לי בואי
לאיזו כיתה שנהיה לבד בשקט, ולא יכולתי לעמוד על הרגליים כל כך בכיתי חיבקת אותי,
לא עזבת.. הלכת איתי כדי שלא אפול ואז נפלתי על הרצפה והתחלתי לבכות כמו מטורפת כמו
שבחיים שלי לא בכיתי על אף אחד בעולם!!! הרמת אותי, חיבקת חזק, כמו שרק אתה יודע...
נישקת אותי, התנשקנו ולא יכולתי לנשק אותך, כל כך בכיתי בכיתי עליך לא הבנתי מאיפה
באו לי כל הדמעות.. פתאום הבנתי מה עשיתי.. מה היה לי בידיים איזה אוצר ואיך השחתי
אותו.. איך הפכתי אהבה לכאב... איך הצחוק הפך לדמעה כה מלוחה... ושמחה הפכה לעצב..

פתאום הבנתי כמה אהבה חשתי כלפיך ואתה כלפיי כמה כוח סבל היה לך עד עכשיו!

הבנתי מזה לאבד אותך... למרות שלא ממש איבדתי הייתה עוד תקווה קטנה..

אמרתי לך שאני בחיים לא אעזוב אותך שאני בחיים לא אתן לך לעזוב וללכת ממני

אמרת שזה לא תלוי בי כבר, שעברנו הכל יחד, הכל כולל הכל אין עוד משהו שאפשר לעבור
עם בן זוג (חוץ מחתונה) ואנחנו לא עברנו... לילות קסומים, סופי שבוע יחד, טבריה,
המשפחות אוהבות, הצגות סרטים מסעדות, פאבים, ריבים קטנים גדולים מכל הסוגים, אהבה
שלא הייתה לאף אחד בחיים...

עברתי איתך את הימים הכי קשים שלך כשסבתא שלך נפטרה לפני כמעט חודשיים, בכיתי כמו
על סבתא שלי שנפטרה.. היית כמו בן בית אצלנו בא והולך מתי שאתה רוצה היה לך מפתח
לבית שלי, ככה גם אני הייתי בבית שלך, עם המשפחה שלך הסתדרתי הכי טוב בעולם אני
מתגעגעת לכולם, גם לסבתא.. ז"ל.

אבל הכי מכולם אני מתגעגעת אליך לחיבוקים חמים נשיקות רטובות, חום ואהבה שאין בעולם
הזה, רק אלנו בלב.. אהבה אמיתית, בחיים לא חשבתי שתחשוב להיפרד, שיימאס לך ממני,
אמרת לי שאתה אוהב אותי אחרי הנשיקה המשכנו ללכת לכיתה התנשקנו כל ההפסקה נגעת,
הדלקת בי את האש שוב, הדלקתי אותך שוב, התחממה האווירה בנינו, אבל לא יותר מדיי
התחרמנויות... בקטנה!

(בית ספר - לא מתאים) בכינו וצחקנו יחד, הרגשתי אותך כל כך אהבת, הרגשתי את זה עליך
לא יכולת להיפרד, גרמתי לך רק להתאהב שוב, יותר, כמו פעם!

התגלגלו העניינים החלטנו שלא נפרדים, אני יודעת שאני על תנאי אצלך, אני יודעת שלא
לעשות שוב טעויות, אני יודעת מה הטעויות שעשיתי, ואני מבטיחה לא לחזור עליהן ובטח
שלא לחזור לדבר עם צחי הטמבל הזה... כמעט הרסתי בגללו את החיים שלי, את הדבר הכי
יקר לי בעולם כמעט איבדתי בגלל הדיבור איתו! עוד מעט אני טסה לפולין עם הכמה ילדים
מהבית ספר מטעם בית ספר, לשמונה ימים ליאור לא בא איתי אבל צחי כן אני לא יודעת מה
יהיה, אבל אני לא הולכת לדבר איתו כל הטיול אני לא יודעת כמה אני אחזיק אני אשתדל
כמה שאוכל... ביום שישי הזה יש סופ"ש עם כל הילדים שטסים איתנו לפולין ליומיים
גיבוש כזה יהיה כייף, מהבית ספר שלנו זה רק כמה בנים ואני ועוד בת אחת, חברה שלי,
וצחי גם יוצא וליאור לא יכול לצאת איתנו כי הוא לא בא לפולין, אז גם שם אני לא אדבר
עם צחי, ולא אתייחס אליו.

הבטחתי לך ליאור וזה מה שאני אעשה אני לא אחזור על הטעויות כי אני יודעת באיזה מחיר
ני אשלם, וכמעט שילמתי את המחיר והמחיר הוא אתה, הוא לאבד אותך לנצח, אני יודעת
שאתה בן אדם שלא חוזר אין דבר כזה אצלך להיפרד ואחר כך לחזור אחרי כמה זמן אם
נפרדים אז זה לתמיד.. לא רציתי!

כל היום היינו יחד נשארנו בבית ספר יחד עד 4 וחצי חיכינו להסעה של 4 וחצי וכל הזמן
התנשקנו לא עזבתי אותך לרגע, לא חשבתי על צחי לרגע, הרגשתי מן הקלה כזאת שאני לא
מדברת איתו כי לא חשבתי על זה שאתה יכול לעזוב אותי בגללו כי אני כבר לא מדברת
איתו, אז ירדה לי אבן מהלב אבל עדיין פחדתי שאתה יכול להחליט שאתה לא רוצה להמשיך
את הקשר ה=מ=ד=ה=י=ם שיש לנו!

אבל היום עבר בסדר ולא רבנו ורק התנשקנו כל היום, כבר לא ישבתי עם צחי וחברים שלנו
בהפסקה ואני מאמינה שגם מחר אני לא אשב וגם מחרתיים לא, ואני אתחיל להתרחק מכולם,
ולהיות כמו פעם רק עם ליאור, ליאור הוא כל עולמי כל חיי, אני הכי אוהבת אותו בעולם!
הוא פשוט הנסיך שלי, המלך יותר נכון! כי תמיד אומרים שילך נסיך יבוא המלך אבל ליאור
הוא המלך שלי, הוא מלאך שהציל אותי מהחיים הרעים שהיו לי עם החברים הקודמים שלי
(אחד מהם זה צחי) הוא תמיד היה שם בשבילי ואני כל כך פגעתי בו, כל כך זלזלתי והכל
מ=א=ה=ב=ה!!!

אולי אני לא מתאימה לו אבל אני שבוייה באהבתו ואני כלואה בליבו, אני אוהבת רק
אותו!!!

תגיבווווו בבקשהההה!!!