~+~ אהבה ראשונה~+~ פרק 8

אבל עוד באותו יום...



עוד באותו יום נורא שכזה ועוד ביום שהיה צריך להיות כל כך יפה, החודש הראשון שלנו
יחד כחברים.. היום הכי דיכאון שהיה לי בגללו! אחרי שבכיתי כל היום וחברות שדאגו לי
התקשרו לשאול מה איתי עכשיו ודיברנו שעות ואני בוכה להם בטלפון שאני אוהבת אותו!!!
אני לא רוצה להיפרד ממנו!! לא רוצה!! והכל שטויות לא קרה כלום, אוףף אני לא מבינה
איך זה קרה ככה?!

ואז בערב נכנסתי לאייסיקיו לנסות לדבר עוד עם אנשים.. ככה אני אדם פתוח אני אוהבת
לדבר על הדברים ולא לשמור בבטן זה קצת עוזר..אז נכנסתי לאייסי, ואני מסתכלת וליאור
היה מחובר, ואני מתה לרשום לו הודעה אבל לא ידעתי מה להגיד כבר מספיק התחננתי
אליו.. יש לי כבוד עוד אחרי הכל.. וגם אין לי יותר מה להגיד! ואז אני רואה הודעה
מהבהבת מליאור כולי נרגשת, הלב פועם חזק, תמיד כשדיברתי איתו זה היה שונה אם שאר
האנשים, הלב שלי תמיד פעם מהתרגשות, ואני מתה כבר לדעת מה הוא שלח לי... ואז אני
נכנסת פותחת את ההודעה ואני רואה ככה:" שרון אני מתגעגע אלייך" כפרההההההה על
היפיוףףף שלי גם אני מאוד מתגעגעת אליו לא עבר יום ואנחנו לא יכולים אחד בלעדיי
השני, אני יודעת שהוא מרגיש מה שאני מרגישה.. כמה שאני אוהבת אותו!! ואז אמרתי לו
"כן מאמי גם אני" הוא רשם שהוא רוצה שוב שננסה ונחזור להיות ביחד..אמרתי לו טוב..
ואז רשמתי לו :" אז מה אנחנו שוב חברים?" והוא רשם לי "חברים לנצחח" את המשפט
האחרון אני לא ישכח וגם הזכרתי לו אותו תמיד.. כל כך התרגשתי, וידעתי ששום דבר לא
יפריד בינינו עכשיו... הוא אמר שכל התקופה הזאת הייתה בשבילנו משבר ועכשיו אנחנו
מצליחים לעבור אותה.. ועברנו! השאלה אם עברנו בהצלחה?..

אני לא ממש חושבת כי עדיין היינו יכולים לצאת ולהיפגש אפילו לא משהו מיוחד בכל זאת
היה לנו היום חודש כחברים.. אז למה תגידו לי למה?? אם הוא ידע שמציק לי הקטע שהוא
הולך למועדון לבד.. למה בכל זאת גיליתי שהוא הלך למועדון???? והוא אפילו לא סיפר לי
על זה. אחרי אותה שיחה לא הייתי עצובה עוד, לא הייתי גם שמחה, הייתי מבולבלת למה
הוא לא שאל אותי מה עושים היום? למה אנחנו לא יוצאים היום?? ובזמן שחברות שלי הלכו
למועדונים וכולם נהנו הייתי בבית, לבד, מנסה להבין איזה יום נורא וארוך היה לי
היום...

ואז למחרת בבוקר...



אני פותחת את האייסיקיו, היום הראשון של החופש.. ואני מסתכלת יש לליאור אווי.. אני
מסתכלת מה הוא רשם והיה רשום ככה: "יואוו כמה כוסיות היו אתמול בדוםםםםם עם 60
רקדתי.. 40 צמוד.. 15 מספרים.. וירידה אחת חח" ואני בשוקקקקקקקקק מה הוא הלך
לדום?!?! ומזה האווי המגעיל הזה מה הוא עשה שם?! אז רגע אני והוא בכלל חברים?? סעמק
איזה בן זונההההההה מה הוא מכניס אותי לאשליות שחזרנו ואז יוצא ובוגד! איכסססססססס

אני כל כך כעסתי.. כל כך התעצבנתי, והכי הכי הייתי עצובה... באותו יום היה לחברה
שלי יומולדת הבאתי לה בלונים ומתנה כל החברות באנו אליה עם חבר שלה, אבל כולם הבינו
שאני לא כמו פעם שמחה ומאושרת שצוחקת תמיד.. הפנים שלי היו לא מאופרות כמו תמיד,
העיניים אדומות מבכי, ואפילו כשנסעתי באוטובוס בכיתי לבד, אנשים מסתכלים עליי ולא
אכפת לי, הלכתי ברחוב ורק בכיתי.. אלו היו הימים הנוראים, ככה קראתי להם! הבנתי שכל
החופש הזה יהיה גיהנום עכשיו.. אני לא מסוגלת שוב להנות.. למה הוא כזה מניאק?! נותן
לי הרגשה שהוא אוהב אותי, שהוא מתגעגע, שהוא רוצה שנחזור.. ואז כמו סכין בגב.. הולך
ובוגד!

ואז הבנתי בעצם שהכל היה סתם אנחנו בכלל לא חברים.. פחחח, זהו לבד כבר עזבתי, לא
נפרדנו רשמי אבל הבנתי שהכל סתם ואנחנו כבר לא חברים מבחינתי!

אבל למחרת היה השיאאאאאאא...