הלב פוחד ..

פעם חלמתי..
אהבתי, שנאתי
היו לי תקוות..
הרגשתי, צחקתי
שמחתי, התרגשתי..
ואולי בכלל חייתי בתוך חלום ורוד..?


מאז שעזבתה, הפסקתי לחיות..
הפסקתי לחשוב, לאהוב ולצחוק
שכחתי כבר מזה להרגיש..
מנסה לגעת אך לא יכולה
מנסה לצחוק אך לא מצליחה
מנסה שוב להתחיל להאמין..
אבל  זה לא קל אפילו לי קשה להפנים..


כעת הכל בסדר..אך יש בעיה אחת
שאותו לא מצליחה לפתור
אולי זה הכאב.. ואולי זה הפחד?
הגוף זועק לאהבה חדשה..
למגע, ואף לנשיקה
ואילו הלב מסתתר באפלה..
לא רוצה לצאת אל העולם
הוא עוד חושש, מסרב להרגיש
מתרחק מאהבה..
בדיוק אותה החרב
שפעם אותו דקרה..