Xה2ה 2לת* 9Xש7ית..חלק 4

אחרי כמה ימים גיליתי את הרגש שלו אלי, או לפחות משהו שהוא גילה לי על הקשר שלו
אלי...



יום אחד השתעממתי בבית, וכמה צפוי, רציתי ללכת לבריכה, גם כדי להפיג את השעמום וגם
כדי לראות את תומר. נכנסתי לאיסיקיו ופתחתי את החלון של נוש נוש (ככה אני קוראת
לאנה)..

-"נוש מאמי בא לך לבריכה?"

-"לא נשמה עזבי אותך אין לי כוח". ענתה.

-"נוו פליז מאמי אני מתה משעמום..בואי איתי.חוצמזה מה יש לך כבר בבית??"

-"לא נו..אין לי מה לעשות אבל אין לי כוח...ואת גם תעזבי אותי לבד.."

-"לא אני לא!!! אני לא ילך עם תומר את יודעת שאם את לא עם מישהו אני לא עוזבת
אותך!!"

-"אוי, איתך אפשר להתווכח?! לכי תתארגני עוד חצי שעה אני רוצה אותך אצלי"

-"יששששששש...חולה עליך מאמי צ'או"



כשהגענו לבריכה, הבריכה הייתה חצי מלאה..כמה חבל, אבל לא
נורא ;)

פגשנו ידידים וכל מיני ידידות..וסתם היו קטעים לא משהו מיוחד...המיוחד הגיע יותר
מאוחר כשנכנסנו לבריכה.

אנה הייתה עם שיר- ידידה שלנו (והיא מכירה טוב את תומר, הם גרים ליד). ואני הייתי
בפינה עם תומר (הוא קרא לי סתם לשבת איתו).

-"אז מה את מספרת?" שאל.

-"מה? אני?" התעוררתי מההפנוט של מבטו ומהמחשבות שעברו לי באותו רגע בראש.. "כלום,
מה אני כבר יכולה לספר..?"

-"לא יודע..." פתאום נהיה מן שתיקה ארוכה של מבט בעיינים,
ראיתי אצלו תסכול ויאוש בעיניים ורציתי לדעת למה, ואם בכלל זה נכון אבל הוא הקדים
אותי במשפט לא קשור למחשבות שלי.

-" איך להגיע לשפתיים שלך?" מחשבות מחשבות ועוד פעם מחשבות עלו במוחי, מה לענות?
איך להגיב? מה לעזאזל הוא תוקע אותי בכזה מצב מפחיד?? רציתי
לנשק אותי אבל מצד שני פחדתי אז עניתי משהו שיכל להוביל לשני הדרכים..

-"תנסה למצוא את הדרך לבד..." אמרתי בקול ממושך.

-"פששש" הוא התעורר קצת מהרגע האינטימי והמושקע שהיה בינינו, התרחק טיפה
וחייך.."לפחות את יודעת מה לענות.." לבסוף אמר בביאוס.

הכל נמשך במן שתיקה מוזרה, והמחשבות אכלו אותי מבפנים!

-"תומר, מה כל כך מושך אותך אלי, כאילו..." אבדתי את הרצף שהיה לי על הלשון..

אבל הוא קטע אותי, "הדיבור שלך, המגע איתך"..

אפילו הדיבור היה כזה איטי ועדין איתו, כל כך נהנתי איתו, אבל מה שהוא אמר במשפט
האחרון ריסק אותי, למה אני ה'? למה אני צריכה להסתבך עם הדבר הזה שיכול להרוס לי את
החיים?? ומצד שני גם אני יכולה לעשות לו את זה, רק במובן אחר, למי שמבין...

-"אה.." המילים כאילו נתקעו בי..

המשכנו להיות עוד קצת ביחד ואז אני הלכתי לאנה והוא..לא יודעת..לאנשהו.







-"הי אמא מה נשמע?" שאלתי את אמא כשנכנסתי הבייתה אחרי אותו
יום.

-"בסדר בואי תלכי תתקלחי תוכלי ואחרי זה נוסעים לאירוע.."

-"מה??? איזה אירוע?? מה את צוחקת?" שאלתי בבילבול.

-"מה איזה אירוע?? מה קרה לך? אנטון מתחתן היום..בוקר טוב גברתי.." היא אמרה
בזילזול ואני סוף סוף קלטתי...אנטון זה הבן הצעיר של החברים הכי טובים של
המשפחה...איך יכולתי לשכוח? לא נורא..

-"אהה וואלה..טוב זזתי למקלחת.."

יצאתי מהמקלחת וזזתי להתארגן.. לבשתי חצאית 3/4 אלגנט בצבע שחור, גופיה עם שרוול
אחד בצבע כתום (דרך אגב זה הצבע האהוב עלי ;)) וסנדל כתום על עקב קטן..פיזרתי את
השיער ועשיתי שביל בצד, &#1504יראתי טוב, הפעם הראשונה (אולי
השנייה) שאמרתי לעצמי שאני ניראת
טוב בחצאית..חח

הגענו לאולם בנתניה ותפסנו את המקומות שלנו באחד השולחנות. כל האנשים נראו כל כך
טוב, ממש אהבתי את זה..אני אוהבת אירועים..חיחי

מרחוק ראיתי את אנטון (זה שהתחתן) נותן חיבוק לאיזה בחור.. הבחור הזה ממש משך את
תצומת ליבי, האמת, לא יודעת למה, אולי בגלל שהוא היה אתיופי.. לא ראיתי את הפנים של
הבחור, רק ראיתי את הראש, אבל כשהוא הסתובב וראיתי את הפנים שלו והפה שלי נפער...



הכל תדעו בפרק הבא ;)

אשמח לתגובות והצעות..שלכם, אלצ'קו