החלום של האהבה

את עוצמת את העיניים


שוב אותו סיפור עולה בדימיונך..


ככל שהשנים עברו את מרגישה קרובה


למציאות.


את מסתכלת על המים והעינים שלך משקפות את סיפור האהבה הזה


את רואה את דמותו במים, והעיניים שטופות אהבה, סיפור אהבה כזה שחולמת עליו מילדות.


תמיד משהו עוצר את הרגע שבו את מתנתקת לרגע ומדמיינת,


היום זה הדמעות שניפצו את החלום, המציאות העגומה.


כמו זכוכית חלקה שנופצה לחתיכות קטנות ועוקצות


ודמותו של אהוב ליבך ועינייך שטופות אהבה, הם רק חתיכות קטנות מאותו חלום


והמציאות היא זכוכית אחת גדולה ואת לא באמת אוהבת מה שאת רואה....


הדמעות לא מפסיקות לזלוג, חושבת מתי את תיזכי באהבה הזאת


מתי המיטה כבר לא תהייה כזאת קרה


מתי הדלת תיפתח ודמותו של אהובך תעמוד בפתח?


שואלת שאלות ואינך יודעת מה התשובה לאן, גם אינך יודעת איפה לחפשן.


ושוב עוצמת את העיניים וחולמת...........