מיתנפצת,והשברים,נכנסים עמוק ללב

 
מוזיקה שקטה.
כוס יין.
חושך ורק אור נרות מאיר.
ריח הנרות מיתפשט.
האוירה המושלמת.


והכל, רק חלום.
הכל נעלם.
המוזיקה רועשת וכואבת.
כוס היין נפלה ונישברה
והנרות כבו, חושך.
הריח נעלם.
מת


אך זה עדיין מלווה אותי בחלומי.
רק עולם קודר,שחור.


הדמעות לא מפסיקות.
הכאב, הפחד, עדיין שם.
לא רוצה להיות תלויה.
זה רק חלק קטן ממה שיש בי.


מנסה לברוח, הכל רודף אחרי.
מנסה להעלים, לא נעלם.
מיתחבאת, רוצה לאעלם.
אני לא כאן. תיתעלמו מימני.


המקום המושלם להיות בו..
כשאני מרגישה,
אבודה, מתה.


רק לשניה,
להרגיש, את מה,
שמעולם לא הרגשתי.
ולעולם לא הרגיש.


לא בהדדיות,
לא באושר
לא בשימחה
לא בחיוכים
לא בזיופים


רק בדמעות
רק בכאב
רק בדם [שנעלם]
רק באנשים
רק בהטחות שלא יתקיימו.


רק אם אותה הרגשה,
רעה, קודרת, מתה.
לתמיד.


 


בריי כהן:(