היא לא תהיה כאן יותר/Adi

היא הולכת יחפה, חשופה


דורכת על קוצים ושברים שנקרים בדרכה


רגליה מדממות וכל גופה כואב לה


ועם כל פצע היא מותירה מאחור


עוד חלום, עוד אשליה, עוד זכרון


על הרצפה נופלות דמעותיה


מתערבבות עם הדם של פציעותיה


ועם כל דמעה היא מוחקת מזכרונה


עוד חיוך, עוד רגע, עוד נגיעה


היא צועדת קדימה, הדרך עוד ארוכה


היא הולכת בלי לדעת את יעדה


והיא מפחדת, היא לבד


ואין שם בשבילה אף אחד


והכאב שלה אותה שובר


הוא רק הולך ומתגבר


ובשבילה עוד יבוא היום


שבו היא כבר לא תהיה כאן יותר...