שביל אפר מעורפל

עכשיו אני יודע שאין למה לצפות צועד בודד על שביל אפר  מעורפל
צעד ועוד צעד,מרים את ראשי מחפש את הסוף
לקצה השביל לעבור את הרחוק,הלילה פה החושך הגיע
לא מביט לכוכב שבי שוב יתעתע
צועד קדימה לעבר הסוף אני מרגיש אותו אולי הוא קרוב
אינה זה הגיע עכשיו אני בסוף,סופו של שביל אפר מפרך וארוך
זה התחיל בשניה והפך ליום זה המשיך שבוע ואני עוד עליו על שביר  מעורפל וארוך 
עברו עוד חודשיים עברה לה שנה צועד עוד ועוד וכלום לא ישתנה
אבל עכשיו אני פה בסוף השביל
ליידי מוצא תרמיל זעיר מביט פנימה מוצא לי מכחול מחטט עוד בתרמיל ומוצא בריסטול
לבן גדול,בידי מחזיק מכחול ומצייר אותך
עם זוג כנפיים בדיוק כמו לפיה  מצייר אביר עם סוס לבן הוא בעצם נסיך עצוב עם
דמעות בעניו אז אולי לא אולי אני לא באמת בסוף השביל כי עכשיו לילה חשוך וערפל ששוב גרם לי
להבין לא עוד חלום לא עוד אשליה לא יכול לצייר את הנסיך העצוב ליד אותה הפיה
כי  היא היי שם בעולם קסום אחר עולם משלה
ואני עוד בתוך השביל מביט בתמונתה  זורק את המכחול כי שוב ציירתי   אשליה
אולי הוא יעזור לתשתש את פניי הצייר לי חיוך והמרח אותו על שפתיי
הצייר עניים שמחות ועמוקות,ושוב יופיעו הדמעות הצבע ימרח על פניי
ויעלים את החיוך המצוייר שמרוח על שפתיי .