אמא

אמא



כשאתה בא לעולם, היא לוקחת אותך בידיים.

אתה מודה לה בזה שאינך נראה כמו גולם.



כשאתה בן שנה, היא מטפלת ומקלחת אותך.

אתה מודה לה ובוכה ומיילל כל הלילה.



כשאתה בן שנתיים, היא מלמדת אותך ללכת.

אתה מודה לה ורץ רחוק לכל הכוונים.





אמא



כשאתה בן שלוש, היא מבשלת לך מאכלים אהובים.

אתה מודה לה וזורק את הצלחת על הרצפה.



כשאתה בן ארבע, היא קונה לך צבעים ועפרונות.

אתה מודה לה ומצייר על השולחן והקירות.



כשאתה בן חמש, היא מלבישה אותך יפה לכבוד החג.

אתה מודה לה ורץ לערמת הזבל הקרובה.



כשאתה בן שש, היא לוקחת אותך לבית הספר.

אתה מודה לה וצורח "לא רוצה!"



אמא



כשאתה בן שבע, היא קונה לך כדור-רגל.

אתה מודה לה וזורק אותו לחלון של השכנים.



כשאתה בן שמונה, היא קונה לך גלידה ענקית.

אתה מודה לה ומתלכלך בהנאה.



כשאתה בן תשע, היא שולחת אותך לשיעור פסנתר.

אתה מודה לה וכמובן שוכח לתרגל.



כשאתה בן עשר, היא מלווה אותך למסיבות וחוגים.

אתה מודה לה, רץ מהמכונית ולא מסתכל לאחור.



אמא



כשאתה בן 11, היא לוקחת אותך ואת חבריך לסרט.

אתה מודה לה ומבקש לעשות משהו אחר.



כשאתה בן 12, היא מבקשת שלא

תצפה בכמה מתוכניות הטלוויזיה.

אתה מודה לה ועושה זאת כשהיא עוזבת את הבית.





אלו הן שנות הילדות....



אמא



כשאתה בן 13, היא מציעה תספורת מהוגנת.

אתה מודה לה ומסתפר בסגנון "פאנק".



כשאתה בן 14, היא שולחת אותך למחנה קיץ.

אתה מודה לה ולא שולח לה אפילו גלויה אחת.



כשאתה בן 15, היא מגיעה מהעבודה הביתה לאכול איתך.

אתה מודה לה ומסתגר בחדרך הנעול.



אמא



כשאתה בן 16, היא מלמדת אותך לנהוג במכונית.

אתה מודה לה ולוקח את הרכב בלי רשות.



כשאתה בן 17, היא אומרת שמצפה לשיחת טלפון חשובה.

אתה מודה לה ומברבר בטלפון עם חבריך כל הלילה.



כשאתה בן 18, היא בוכה מאושר במסיבת סיום התיכון.

אתה מודה לה והולך לחגוג עם חברים עד אור הבוקר.



אלו הן שנות הבגרות....



אמא



כשאתה בן 19, היא מלווה אותך ללשכת הגיוס.

אתה מודה לה ומתבייש לתת לה נשיקה וחיבוק.



כשאתה בן 20, היא שואלת אם יש לך חברה.

אתה מודה לה ואומר שזה לא עניינה.



כשאתה בן 21, היא ממליצה לך על כוון בלימודים.

אתה מודה לה ואומר שאינך רוצה להיות כמוה.



כשאתה בן 22, היא משלמת ללימודיך באוניברסיטה.

אתה מודה לה ושואל על כסף ל"טראק" בחו"ל.



אמא



כשאתה בן 24, היא מפתיעה אותך ברהיטים לחדרך.

אתה מודה לה ואומר שהם לא "קולים"!



כשאתה בן 25, היא שואלת את החברה שלך לגבי העתיד.

אתה מודה לה וצועק "אימא די!!!"



כשאתה בן 28, היא משלמת עבור מסיבת החתונה שלך.

אתה מודה לה והולך לגור בקצה השני של העיר.



אלו הן שנות ההתגבשות....



אמא



כשאתה בן 30, היא מראה לך כתבה בקשר לתינוקות.

אתה מודה לה ואומר שהזמנים שונים עכשיו.



כשאתה בן 40, היא מזכירה לך את היומולדת של הדוד.

אתה מודה לה ואומר שאתה מאוד עסוק.



כשאתה בן 50, היא לא חשה בטוב ומבקשת שתבוא.

אתה מודה לה ומקטר על תלות ההורים בילדים.



אלו הן שנות העצמאות....



אמא



כשאתה בן 55, היא אומרת שהיא עייפה מאוד

ובשקט בשקט, מסתלקת מהעולם.



ואז לפתע אתה זוכר את שהייתה בשבילך.

שתמיד, אבל תמיד, הייתה שם למענך.

שהקשיבה למכאובים, השמחות, האכזבות.

שאהבה ותמכה, בכל עת וללא כל תנאי.



ואתה שואל את עצמך אם:

ידעת להעניק לה מעט נחת והשבת אהבה?

הקשבת למכאוביה ותמכת בה לעת זקנתה?





וזועק בקול דממה: .



אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא