העיניים שלו

אלו העיניים שלו, הן אלה אשר מטריפות את דעתי, הן אלה שלוקחות אותי למקומות לא מוכרים, הן אלה הבאות לחלומותיי.
אני נשארת בודדה, עם אחר, לא איתו, ועיניו רודפות אותי.
הרי אסור לי, כל כך אסור לי... הרי שזה לא יכול להיות....
ומה? הוא לא יוצא מראשי, לא מגופי, לא מנשמתי, לא מחלומותי, לא מתוכי.
הוא עוטף אותי כרוח חמימה ביום קר... רוח חמימה.
ופעם ידעתי כיצד זה להרגיש אותו, מבלי שהוא ידע.
אסבול בתוכי, אחייך מבחוץ, הם לעולם לא ידעו.
ואם יום אחד הוא יגיע? מה אעשה? איך אפעל?
לא יודעת אם אוכל...
אם אוכל להחזיק את עצמי.
רוצה שתגיע... לא!! לא רוצה!
או שרוצה בעצם, רוצה הכי...