כך יושב הוא בודד

כך יושב הוא בודד בין כותלי ליבו


לשום דבר לא מתחבר, שום שיר אליו לא מדבר


שותק שתיקה ארוכה עם נשימה כבדה


האם הוא ימצא?


מרגיש כאילו זה יכול להישאר ככה לתמיד


ושואל את עצמו אם הוא יהיה מסוגל להתמיד


מרוב השקט כואב לו הראש


אפילו הרגשות כל כך שקטים שלא מרגישים אותם


הכל נראה רגוע ותמים כמעט אין ממה לחשוש


בתוך בועה, לא בועה...


אנשים שחי איתם כל חייו לא מדברים איתו בכלל


הכל נראה כל כך מבולבל


מחשבות רצות בראש למקום לא נודע


ורק שאלה אחת מראשו לא בורחת...


למה היום הזה נועד?!...