אין מזל באהבות...

אני מאוהבת בשכן שלי אולי 4 שנים, הוא יודע את זה, לא ממני אבל יודע, וכל הזמן הוא משחק אותה אדיש וקר. אני לא יודעת אם הוא מרגיש אליי משהו אני רק יודעת שהוא כל הזמן מסתכל עליי וכל הזמן יוצא לנו לקלוט את העיניים אחד של השני.... אוף אני כל כך אוהבת אותו וכואב לי שהוא ככה קר אליי כי הוא יודע שאני אוהבת אותו לא שהוא לא יודע....


אני כל כך הרבה זמן מנסה לשכוח אותו וזו גם אחת הסיבות שעזבתי לפנימייה. אני יודעת שהייתי טיפשה אבל גם שם לא הכי הפסקתי לחשוב עליו ולהתקשר אליו ולנתק וכל מיני דברים כאלה... הייתי עושה טבלאות ייאוש מתי ייגמרו השבועיים האלה שאני אחזור הבייתה ואראה אותו שוב....


בחופש הגדול האחרון הכרתי מישהו באייסיקיו מהעיר שלי והיינו מדברים הרבה, שעות על גבי שעות ועד עכשיו ונפגשנו ונדלקתי עליו וכמובן לא סיפרתי לו.... והייתי בטוחה שהוא גם מרגיש משהו ובסוף התברר לי שהוא אוהב אותי חולה עליי ומת עליי בתור אחותו הקטנה ולא יותר ושוב נכנסתי לדיכאון של החיים...


אוף כלום לא הולך לי בחיים, מה בסך הכל ביקשתי קצת אהבה???? ואחרי שהבנתי שהוא אוהב אותי בתור אחותו הקטנה ירד לי ממנו והמשכתי בקטע הזה של המבטים בשכן אבל אוף אני תקועה ולא נראה לי שיש לי מצב איתו אני לא יודעת מה לעשות בבקשה תעזרו לי לצאת מזה....