מעמד האהבה (הקדמה)...הפרק ה-1!

לפני שאני מתחילה לכתוב תסיפור שלי...אני רוצה לספר מאיפה קיבלתי תמוזה!

ראיתי סרט על טרגדיה יוונית ולא יודעת למה פתאום בא לי לראש הרעיון..מן הסתם הסיפור
לא אמיתי. ועכשיו לסיפור עצמו:



אז קודם כל המקור שלי. סבא שלי היה לורד אנגלי מאוד נודע אך משום שאבי אף פעם לא
התחבר לתרבות הבריטית מיד אחרי שנולדתי עברנו לישראל. כאשר סבי נפטר לא הייתה לנו
ברירה והיינו חייבם לעבור לאנגליה. אז בואו לפני שנתחיל אני אציג את עצמי. קוראים
לי רחל על סתם סבתי ז"ל אך לאחר שעליתי לכיתה א' שיניתי את שמי לטוהר משום שרב
המליץ לאבי לשנות את שמי (אל תשאלו למה).אני בת 17.."לידיי".. לפני המעמד האנגלי.
למען האמת כל הרישמיות הזו לא בשבילי. אני מעדיפה את החוצפה שלנו, הישראלים. את האי
סבלנות בכבישים, צרחות בבית מלון, היחודיות שלנו, ותסכימו
איתי אנחנו מבורכים בה.



זה היה עוד יום משעמם בבית האצולה. אנחנו גרים בכפר קטן ליד לונדון. טיפה מבודד
והרבה משעמם. זהו כפר עם בתי אצולה של כל מיני אנשים מכובדים באנגליה. זה המקום הכי
צבוע עם האנשים הכי צבועים שאני מכירה בחיים שלי. אחרי שנה וחצי של מגורים פה אני
שונאת יותר ויותר את המקום ומתגעגעת לכל החברה ולזולה שלנו
ברמת גן. אז איפה עצרתי? אה יום משעמם בבית האצולה.

בדיוק חזרתי מבית הספר (אני לומדת בבית ספר פרטי עם כל הסנובים הכי גדולים במדינה..בעעע)
וחברתי ג'ייני הרימה אלי טלפון. היא הייתה גם כן בת אצולה וגרה איתי בכפר.ג'ייני:
"טארה, (משום שקשה להם לבטא טוהר הם קוראים לי טארה) את לא תאמיני. זוכרת את בית
ווילדון הנטוש הזה? עברו לשם לפני יומיים אנשים. אומרים שזה צאצאי ויילדון היחידים
ויש להם בן חתיך למות (כמובן שכל זה באנגלית)".אני: "באמת? ומתי נלך לחקור טיפה?
מזמן לא הגיעו אלינו חתיכים".

ג'ייני: "אין לך מושג עד כמה את צודקת, חוצמיזה הגיע הזמן שתצאי כבר מהדיכי של החבר
הישראלי שלך..הוא כבר שכח ממך שכחי גם את".

אתם מטח שואלים איזה חבר. אז ככה...לפני שעברתי לפה היה לי חבר קבוע המון זמן
בישראל. היינו מכיתה ח' עד י' ביחד ואז הפרידו בנינו. עדיין לא שכחתי אותו למרות
שהוא כבר חצי שנה עם מישהי חדשה.



אחרי שעות הצהריים החלטנו אני וג'ייני ללכת לחקור. הגענו לאחוזת ווילדון והיא נראתה
ענקית ושוממת כמו תמיד. החלטנו לדפוק בדלת ולהציג את עצמנו..טוק טוק טוק...

פתאום פותח לי את הדלת היצור הכי יפה בחיים שלי שראיתי. הוא בוחן אותי שניה ואז הוא
אומר לי...



זהו לבנתיים..אני אכתוב המשך רק אם יהיו תגובות!!

לוב יו אול ניקול.