השקט שבנשמה

שמש עולה יום חדש היא מביאה


צועדת אל מסלול החיים


נכנסת אל מעמקי הנשמה


בפנים קור חושך ואפלה


מבחוץ השמש זורחת


אך בתוך הלב קיים הכאב


הוא לא מרפה ולא עוזב


הבדידות אל נשמתה חודרת


ימים חולפים ודבר לא משתנה


צועדת בין רחובות בלילות אפלים וקרים


צועדת לבדה


שוקעת עמוק בתוך מחשבותיה


מנסה לנשום אך חשה בקושי


קושי לנשום


דפיקות הלב מתחזקות


לא מצליחה להשתחרר


לא מצליחה להפתח


סוגרת את דלתות ליבה


אף אחד לא יודע מה שעל ליבה


מתחילה לרוץ במהירות


מחפשת מקום להסתיר את רגשותיה


מקום שתוכל אליו לברוח


את הכל לשכוח


אך שהיא מפנה את פניה לאחור


אין אף אחד


בלילות הדמעות זולגות על פניה


בשעה שאף אחד לא ער


היא מצליחה להשתחרר


היא מצליחה להשבר


היא מצליחה להשתחרר


להביע מה שיש בתוך הלב


מתפללת שתפילתה תענה


האם תקום לבוקר חדש


האם קיים עולם טוב יותר


נלחמת בכל רגש עצוב בתוך ליבה


ומקרינה אופטימיות בשמחת חיים


אך מבפנים נשברת


ממשיכה לרוץ ונופלת


נופלת בחוזקה על הרצפה


מנסה לאסוף את רסיסי ליבה


שקט עמוק עוטף אותה


שקט שחודר אל נשמתה


שאף אחד לא ירגיש שאף אחד לא ידע


 


וישנה תקווה


אולי מחר יהיה טוב יותר


אולי מחר הכאב יגמר


אולי מחר תוכל להשתחרר


ושוב לחייך ולשמוח


התקווה זה הדבר שמחזיק אותה בחיים


תקווה שהכל יגמר


שהאושר אל חיה יגיע ולא יאחר