השמיים סוערים אבדו התקוות !!

רוח נושבת הלילה כבר פה,נכנס שוב לחדר לאותם  ארבע קירות,זה הזמן להפסיק ולהוריד מסכות,
נעלם החיוך מתאספות  הדמעות,הגשם מתחזק ואיתו גם הדמעות ,יוצא אל הגשם  מביט בעננים
 השמיים סוערים  כל כך מפחידים,הדמעות מתערבבות עם טיפות קרירות,
את רחוקה בין השמיכות ישנה לתוך הלילה עם ים של חלומות,ואני תחת כיפת השמיים מעל עננים מפוזרים 
מנסה להבין עד מתי זה ימשיך,הלב נעול מסרב להפתח הוא יודע שהוא רוצה רק אותך
הנשמה צורבת והיא כל כך מכאיבה,גורמת לי לאבד שוב תקווה,שוב יוצא החוצה תחת כיפת השמיים
הגשם מתחזק ואני עוד שם בנתיים,אולי היא חולמת עליי חלום או שתיים ,אולי היא תתעורר
מהחלום תצא אל הלילה  צעד אחרי צעד אולי היא תעמוד מולי תביט בעניי
אולי היא תלטף שוב את פניי תצמיד את שפתיה לשפתיי ,בנתיים אני ישאר עם האולי בתוך הלילה בגשם
רטוב עם דימעותיי ועם תקווה נואשת !