«::*°•מתמודד עם האובדן•°*::»/«::*°•סילבסטר החתול•°*::»

היא יודעת מה שאני מרגיש בלב,
שהיא אותה אחת ויחידה שאני כל כך אוהב,
היא יודעת בדיוק מה עליי עובר,
איך אני מנסה לשכוח אבל בסוף הכל חוזר.


לפעמים הצדק הוא רק עוד כוכב,
כי בך הייתי כל כך מאוהב,
אז איך השארת אותי בודד במערכה?
עצוב, בוכה, לדמעות אין מנוחה.


קשה לי לחשוב על זה שאתה לא לצידי,
כשאת עמוק עמוק עוד בתוך ליבי,
כמה קשה המחשבה שלא אנשק אותך שוב,
שהתמונות איתך זה דבר שכבר לא ישוב.


התמונות יישארו בזיכרון שמתפוגג,
אולי לא ידעתי איך איתך להתנהג,
אולי הראיתי יותר מידי אהבה אלייך,
ובגלל זה בחרת להשליך אותי מחייך.


לא שיחקתי משחקים לעומת המשחקים שלך,
אמרתי כל מה שאני מרגיש בלב שבשבילך נפתח,
את הסתתרת מאחורי האיי סיק יו והמסך,
והרסת סיפור אהבה פשוט בלתי נשכח.


רומיאו ויוליה היו פראיירים לעומתינו,
לא היה מישהו שיכל להתחרות באהבתינו,
אבל עכשיו אני מבין שלא הרגשת כלום,
ומחר לבד אני אתעורר ומהמיטה אקום.


את לא תהיי שם כדי לצחצח איתי ביחד שיניים,
כדי שאת תהיי הדבר הראשון שאני רואה בעיניים,
לא יהיה את המגע הנעים בכל בוקר לצידך,
לא אוכל לחבק אותך ולרצות להישאר לידך.


הותרת אותי בלי מילים וחסר כל ישע,
ואני נזכר בכל הרגעים, בכל רגע ורגע,
מה עשיתי שהיית צריכה ממני להיפרד?
איך אתגבר? איך אני אצליח להתמודד?


כמה קשה לי, לא יכול עם האובדן,
לדעת שאני פה ואת כבר לא כאן,
את בביתך, נחה ולא מזילה דמעה,
ולי כואב, כי איבדתי את האחת שהייתה בנשמה.