~אהבה אבודה~

אהבה ראשונה...פרפרים בבטן שמחה בלב גרמה..

כל העולם הרגיש באהבתנו.. ביינו זוג מושלם.

האהבה הייתה חזקה מתמיד. הבטנו... בעיניים ידענו שזו אהבה
חזקה.

ידענו שלא תהיה כמותה.למרות שניסו להפריד בנינו ...עברנו את כל המכשולים יחד..במשך
ארבע שנים..היינו בעננים..זו התקופה היפה בחיי..עד שפתאום אתה אמרת.."דיי" פה זה
ניגמר...אני לא אוהב אותך יותר. הרגשתי חנק בגרוני..

דמעות ליטפו את פני...ואז ליבי נשבר לרסיסים. איך אפשר לשכוח ארבע שנים?

גרנו ביחד..ידענו שמחה ועצב יחד..הרגשתי שאתה חלק ממני.אפילו לא היית מסוגל ליhפרד
ממני יפה..עשית את זה דרך טלפון...

כשבאתי ואספתי את החפצים שלי מביתך..הרגשתי מנותקת מהכל..ידעתי שעכשיו נשאר לי רק
לסבול..ניסיתי להתקרב אליך...ואתה ברחת. אמרת את אשמה ,בזה
שאני לא אוהב אותך יותר..הייתי קנאית נכון אבל גם לך לא היה חסר.

הנה אני כותבת את מכתי אחרי חצי שנה של פרידה..ליבי עדיין שבור.. לא מאמינה יותר
באהבה.שמעתי שהיו לך כמה חברות..שאתה יוצא לבלות.. רק אותי מסרב לראות..אז אהובי
ליבי עדיין שלך..שפתיי עדיין חושקות בך...ועיניי בוכות את חסרונך..אם אתה קורא את
המכתב הזה..תדע שליבי עדיין פצוע....אבל הפסקתי כבר לקוות שניהיה יחד....בתוך תוכי
עדיין אוהבת. אבל אני רוצה להתאהב שוב... מקווה שזה יקרה גם בלי שתשוב..זו האהבה
שלי אליך..אהבה אבודה...אהבה שלא ידעו כמותה... ....מה שנשאר זה...........שאני
רוצה לשכוח אותך................אם תרצה להתקשר להגיב אל תעשה זאת!