מבקשת גאולה

כמו נחש מתפתל סביב גופת קורבנו


הווייתך עוטפת את נשמתי


הרעל מתפשט ונטמע בתוך דמי


ראשי סחרחר, נשימתי מואצת


תאווה לנשיקת אלוקים שתגאל את יסורי


אך אלוקים מסב פניו ממני


יסורים מכפרים, לוחש בי קול מנחם


מה עוויתי? מדוע ליבי שותת?


מביטה בעינייך מחפשת חמלה


אך הן אטומות, רושפות רוע ואוון


פושטת את כסותי, מאלצת אותך להביט במערומי


אך אתה גילית אותם מקדמת דנן


חשפת את קלוני, בושתי, לעגת לקורבני


מאסת בי, סלדת מאהבתי


לשונך הארוכה והארסית משתלחת בי


כוחותי אוזלים, מנסה לחמוק ממך


אינך נותן לי להציל את נשמתי


קורא לעמיתך להצטרף לפולחן


הם סוגרים בי, מתרבים מרגע לרגע


צורחת, זועקת, מתחננת לגאולה


לפתע הכול מחשיך, ליבי חדל מלפעום


הילה בוהקת חודרת לעיניי


המוות, מחייכת, כבר כאן.