•.°מ2חן сוה2ה•.°/ליז טהר-המשך..

"ואז עניתי לו...נתראה אחרי זה אני בסדר.."

"טוב אם את אומרת..ביי"

ניתקתי את הטלפון ואז בן נכנס..

"בוקר טוב יפיפיה שלי"

"בוקר טוב.." עניתי..

"יש לך זמן לארוחת בוקר מאמי?"

"אני חייבת ללכת..תודה ביי"

ארזתי הכל הייתי מבולבלת לגמרי..

רצתי לבית שלי וחיכיתי בדלת עד שנזכרתי שההורים שלי לא בבית..

פתחתי במפתח ורצתי לחדר..התקשרתי לכל החברות שלי..לא יודעת למה..אולי לעצה או סתם
להשתפך למישהי.

לא ענו לי.

הייתי כל כך עייפה נשכבתי במיטה וחשבתי..

הדמעות איימו לעלות שוב

פתאום צלצל הטלפון..לא התחשק לי לענות.

הטלפון צלצל שוב ושוב ושוב

בסוף עניתי.

"הלו" שאלתי בקול צרוד משום מה.

"שלום אפשר את ליאת?"

"טעות" ניתקתי

בשביל זה עניתי?

חזרתי למיטה לשמיכת פוך ונרדמתי..

התעוררתי והלכתי לסלון..הסתכלתי בטלוויזיה וצפיתי.

פתאום צלצלו בדלת.

פתחתי..ז

מה אתה עושה פה?