•.°הפנימיה.../ליז טהר•.°

הסיפור לא אמיתי ולסיפור הקודם לא היה בידיוק קצה חוט כי הכל היה מטושטש ועמד
להסתיים וברור...קיצר התחלתי חדש..



10 בלילה...לא הצלחתי להירדם מחר היום הראשון שלי בפנימיה..הסתכלתי על המזוודה..היא
עמדה בשקט ליד המיטה שלי..מחר בבוקר אני נוסעת באוטובוס לפנימיה..הרחק מהבית..

ארזתי מלא דברים ובגדים והרבה כסף כי אני בת 16 עוד מעט ועוד מעט מקבלת את רשיון
הנהיגה שלי..

ואני אוכל לנסוע הבייתה..

בבוקר התעוררתי והתארגנתי והסתכלתי בפעם האחרונה בחדר היפה שלי..

חדר רגיל עם מיטה זוגית לבנה עם שמיכה לבנה ממשי קטיפתי עם כל הדובונים והכריות שלי
עליה..הפינת איפור שלי הארון שהיה מפוץץ בגדים שלי...

המחשב הטלוויזיה..אני אתגעגע כל כך...

ההורים שלי לא היו בבית הם נסעו לטיול בצפון ואני יצאתי והתחלתי לצעוד לתחנת
האוטובוס.

עליתי לאוטובוס עם כרטיס חודשי חודשי שתוקפו כמעט פג ולא השתמשתי בו כמעט.

נכנסתי והתיישבתי מקדימה מאחורי הנהג..

נסענו כחצי שעה ואז האוטובוס נעצר והתרוקן והתמלא..

לאוטובוס עלו כמה ילדות וילדה אחת שנראתה לא שייכת עם שיער שטני ועיניים כחולות ועם
גזרה דקה ניגשה ושאלה אם אפשר לשבת..

"בשמחה" עניתי..

"לאן את נוסעת?" היא שאלה..

"לפנימיה בנס ציונה" אמרתי

"גם אני!" היא אמרה בשמחה

"איך קוראים לך?" שאלתי

"סתיו, ולך?"

"קוראים לי נטלי" עניתי בשמחה שאני מכירה לפחות מישהי שהיא חדשה..

כל שאר הנסיעה שתקנו..

כשהגענו סתיו ישנה..הערתי אותה בזהירות וירדנו.

כשהגענו להירשם במזכירות רשמו אותנו לחדר מספר 407 והביאו לנו 2 מפתחות ואמרו
שהמפתח השלישי כבר נלקח..

"למה 3 מפתחות?" שאלתי..

"יש איתכם עוד נערה בחדר"

"תוכלי להגיד לי את שמה?"

"חן צוריאלי"

"תודה" עניתי והלכנו לחפש את החדר בדרך עברנו ליד הבריכה של הפנימיה..

"איך בא לי כבר להיכנס!"קראתי בשמחה..

"כן, איך אני שמחה שפגשתי אותך..ממש לא הכרתי אף אחד ולא רציתי להיות אחת
מתבודדת.."

"כן גם אני"

נכנסנו לחדר והנערה ששמה היה כמובן חן ישבה על מיטת קומותיים בלמטה..

"היי" אמרנו

"היי"

"לי קוראים נטלי וזאת סתיו"

"נעים מאוד אני חן"

תפסתי את המיטה למעלה והתחלתי לפרוק את כל החפצים..

סתיו לקחה את המיטה לידנו ודיברנו עד שהגיע זמן לארוחת הערב..היה לנו עוד שבוע עד
שהלימודים יתחילו.

כשאכלנו התיישבנו בשולחן ליד 2 שנים ובת מוזרה עם משקפי שמש שהיא לא הורידה למרות
שלא היה שמש בפנים.

אכלנו בשקט ואז שאלתי את אחד השכנים שהיה דיי חמוד

"אתם שנה ראשונה?" שאלה מטופשת אבל רציתי לעשות שיחה ולא לאכול במבוכה

"כן שניהם ענו"

אחרי זה הכל התגלגל ודיברנו מלא זמן.

החלטנו ללכת ביחד לבריכה אז חזרנו לחדר ולבשנו בגדי ים ובדרך אמרתי..

"כמה מוזר שאנחנו מתחברות כל כך מהר ביום...בדרך כלל כשאני עוברת לבית ספר חדש לוקח
לי שבועות עד שיש לי חברים נורמלים.."

"מנין לך שאנחנו נורמלים?" סתיו שאלה וכולנו צחקנו כמו סתומות בדרך

כשהגענו מישהו צרח "תיזהר" ואז מישהו דחף את סתיו והיא נפלה לבריכה צוחקת..

התחלתי לצחוק משום מה והנער החמוד שהיה בארוחה בא וזרק אותי...למרות שלא היכרנו
ממש..הרגשתי מין חיבה אליו..

הרגשתי מים קרים על גופי וכשעליתי בחזרה מהמים ראיתי...