«::*°•אם אלה החיים•°*::»/«::*°•סילבסטר החתול•°*::»

עכשיו אני למדתי פשוט להתגבר,
אסור לעמוד מול זה ולהישבר,
צריך לנסות למרות שלא יהיה קל,
אסור להגיע ליום שבו הכוח אזל.


כל זה מוביל אותי לסיפור האהבה,
אותו סיפור שנתן לי הרבה תקווה,
תקווה, ואולי תקוות לעתיד הרחוק,
כשפגשתי בנסיך חלומותיי שהיה כל כך מתוק.


בפעם הראשונה זה קרה כבר,
כשהרגשתי שהלב שלי אצלו נשאר,
היה את הפרפרים בלב עם המחשבות הורודות,
שידעתי שזה זה, אבל לא רציתי להודות.


אחרי כמה זמן, שנינו התוודינו,
ומצאנו את עצמו באהבה של חיינו,
מה לא עשינו ביחד? ניצלנו כל שנייה,
כדי להפוך למציאות כל אשלייה.


היה ברור שלעולם לא ניפרד,
שנהיה ביחד לעולם ועד,
שאין דבר שיצליח בינינו להפריד,
ושנישאר לעד, כל העתיד.


האמת שהיה ברור לי שנתחתן,
שכשהוא ישאל אותי אני ישר יגיד כן,
אבל זה לא קרה, הוא לא שאל,
וגם לא יקרה כבר, כוחי אזל.


אלכוהול, הצליח להפריד בינינו,
בין כל הפנטזיות שהיו באהבתינו,
יותר לא אקבל את המגע, את הליטוף,
כאלה שעשו לי צמרמורת בכל הגוף.


אם שותים אלכוהול, אסור לנהוג,
הוא לא אמר לי כלום והתחלתי לדאוג,
כי הוא לא חזר בשעה שאיתו קבעתי,
הרגשתי משהו מוזר, כאילו ידעתי.


הלכתי לחפש אותו בפאב שעליו אהוב,
כאן עוד לא ידעתי שהוא כבר לא ישוב,
עד שראיתי את המכונית שרק אתמול קנה,
מעוכה על הכביש, נהייתה כל כך קטנה.


כאן הבנתי שהוא שתה אלכוהול,
כאן הבנתי שנגמר כבר הכל,
אהוב ליבי, למה נהגת אחרי ששתית?
האם אתה מבין שאתה כבר טעית?


וגם אם תבין, מה זה יעזור?
כי עכשיו ברור לי שאתה לא תחזור,
רק אתמול אמרת שאין מי שבינינו יפריד,
ופתאום האלכוהול הצליח, אהובי היחיד.


ואיך אתה רוצה שאני אתגבר כעת?
כשאתה נמצא למעלה, מי שאני אוהבת באמת,
באהבה הזאת הייתי מוכנה לעשות הכל,
אז עכשיו בוא תסביר לי שהפריד בינינו אלכוהול...