כמו שהיינו...

אני רק לא מבין..


איך אותו איש..


שאת מקומי עכשיו מחליף..


רוצה לשאול כל כך הרבה..


אבל כנראה שלא הגיע זמני כעת...


אז תגידי מתוקה..


הוא מנשק כמו שאותך נישקתי אז?


הוא מחבוק כמו שאני חיבקת ואמרת


"אני אוהבת איך שאתה מחבק אותי עכשיו"?


הוא עשה ממך מלכה כמו שאת אוהבת?


הוא הרגיש אותך כמו שאני הרגשתי אותך כך או אחרת?


הוא נתן לך מה שאני נתתי לך והגשים לך כל משאלה נותרת?


הוא כתב לך שיר ועוד שיר ועדיין לא הספיק להראות לך


מה הוא מרגיש כשאת יוצאת מהדלת?


 


אני יודע שהייתי עושה אותך מאושרת


הייתי מחבק אותך חזק


שתזכרי שאני אוהבת אותי בלי מחשבה אחרת..


אל תשכחי שאוהב אותך תמיד


בעבר בהווה ובעתיד..


אבל את עכשיו מאושרת..


ואותי.. בטח לא זוכרת..


החיים ממשיכים


אבל אותך לא אשכח גם כשאת כואבת..


הייתי לוחש באוזנך שאהבתי אלייך מיוחדת


סופר לילה ועוד לילה


שעובר בלעדייך מושלמת..


וזה לא קל..


שאת אותי כבר לא אוהבת..


מקווה שעכשיו טוב לך עם האחר..


ולי זה כל כך כואב...


וזה קשה לראות אותך איתו


ואליי לא מצביע שלך הלב...