Xה2ה 2לת* 9Xש7*ת..חלק 1

טלפון באמצע שיעור גיאוגרפיה, על המצג רשום "תומר", הלב שלי התחיל לדפוק חזק
מהרגיל, בשיא ההתרגשות אני מבקשת מהמורה לצאת לשתות אך היא מסרבת: "לא, רק עכשיו
הייתה לך הפסקה, לכי תשבי במקומך" היא אומרת בזיזלזול ואני חוזרת למקום. על המצג של
הפלאפון הכתובת ממשיכה להבהב 'תומר מתקשר אליך' ואני לא מבינה מה קורה לי.

בהפסקה שאחרי השיעור הלכתי עם אליה לספסל ושם לקחתי אומץ להתקשר אליו חזרה -

"כן" להפתעתי עונה לי קול של אישה.

-"היי אממ איפה תומר?" אני שואלת בבלבול.

-"הוא לא נמצא כרגע".

-"תודה, מי זאת??"

-"זאת אישתו למה?"

-"אישתו??????" הרגשתי על סף לאבד את ההכרה וישר נתקתי את הטלפון.

יותר מאוחר אני רואה את תומר מתקרב אלי, משום מקום! הוא ניסה להגיד לי משהו, אבל
ישר ברחתי, הוא הלך אחרי אבל באיזשהו שלב איבד אותי, הרגשתי אבודה, הרגשתי טפשה
וחסרת אונים. אז קראתי לו והוא לא רצה לבוא הוא מלמל משהו כמו "לא! את לא באת",
ואז...אז פשוט התעוררתי.



כן כן, זה היה חלום, הפעם הראשונה שחלמתי על תומר חלום שלם, ועכשיו קצת על עצמי
ונמשיך, אני- סאשה, ילדה בת 14 שלא נראת לגילי יש לי שיער בלונד ועיניים
כחול-ירוק..וגוף מפותח.

תומר בעצם, זה כל הסיפור פה..וההתחלה היא הרבה הרבה לפני החלום הזה שכתוב כמה שורות
למעלה.

האמת היא שכבר התחלתי לספר פה את הסיפור, אבל בסוף התייאשתי והפסקתי. אז עכשיו אני
כותבת שוב, מי שרוצה יקרא ;)

אז נתחיל בסיפור:



"ישששש החופש התחיל!! סוף סוף!" זה התיאור הראשוני כשאני קמה בבוקר של היום הראשון
של החופש הגדול ;)

חשבתי ללכת לבריכה, והתקשרתי לאנה- אחת החברות הכי הכי שלי (אנחנו מן חבורה כזאת,
אני, אנה, גלית,מריה, אליה, ויש את אלינה שהיא חברה טובה שלי והן לא בקשר איתה). אז
איפה הייתי? אה התקשרתי לאנה וניסיתי לשכנע אותה ללכת לבריכה, ולבסוף היא הסכימה.

בדרך לבריכה שאלתי את אנה: "היי, מה אתה חושבת, יהיו חדשים השנה בבריכה??"

-"פחח חשת! מה נראה לך? כל שנה הם מביאים חדשים?? אבל נקווה שהחופש יהיה טוב, כמעט
כולו תלוי בבריכה הזאת!"

-"כה אה..נראה כבר"

הגענו לבריכה, ואנה הלכה לשלם.. מהצד ראיתי מישהו שלא ראיתי בבריכה, מישהו שחום
עור, היה נדמה לי שהוא אתיופי אבל לא ממש התיחסתי כי הוא עבר מהר, וגם..ממתי אני
מסתכלת על שחומי עור?? לא משנה, עברנו את זה..

לקחנו כיסאות והלכנו לאיזשהי פינה על הדשא. בזמן שהורדנו בגדים ונשארנו בבגדי הים
הסתכלתי על אותו אחד שראיתי עוד בהתחלה, כשנכנסנו; הוא ישב בקצה הבריכה על כיסא,
הבנתי שהוא מציל חדש בבריכה, אבל עוד פעם, לא התייחסתי לזה ממש. כשנכנסנו, היינו
כמעט לבד בבריכה..כנראה הגענו עוד מוקדם היה איזה 9 אבל בקושי היו בבריכה אנשים.
אני ואנה התחלנו לעשות בעיות כרגיל, אתם יודעים, שטויות במים. ואז הבחור הזה שישב
בקצה הבריכה, שאני חייבת לציין, נראה ממש ממש טוב- גוף יפה,שרירי, פנים חמודות, הוא
היה אתיופי, אבל כנראה שזה מה שמשך אותי יותר, הוא פנה אלי:

-"ילדה, יש לך מסטיק??"

'או יופי, עכשיו התחלנו..אוףף...'עברו מחשבות במוחי.

-"כן למה??" ענתי בזילזול למציל.

-"תצאי מהבריכה ותזרקי אותו".

-"חח למה נראה לך?!"

-"כי אני אמרתי"

-"מה? מה הקשר? נו באמת אין לי כוח לצאת"

-"תצאי"

-"נו..."

-"נו הינה הפח שתי צעדים מהבריכה, מה קשה?"

-"אוףף" יצאתי וזרקתי את המסטיק.

-"נו היה קשה??"

רק חבל שלא עניתי לו כי כבר הייתי עסוקה בלדבר עם אנה..חיחי



יותר מאוחר הצטרף אליו עוד מציל חדש שלא ראיתי בחיים שלי, הם ישבו, דיברו, בזמן
שאני ואנה היינו בבריכה.. באיזשהו שלב המצל השני, זה שרק הגיע קרא לי:

-"ילדה, בואי רגע.."

-"מה?"

-"את יודעת שאת צריכה כובע ים??"

המציל ואנה צוחקים בשקט.

-"כן כן שמענו עליך..."

-"חח לא סתם, בת כמה את?"

-"14..למה?"

-"כמה??????"

-"בואנה אתה חירש?? אמרתי 14"

-"שמעת אותה?" הוא פנה לאתיופי "כמה היא אמרה?"

-"14 כפרה, היא אמרה 14" ענה באדישות הכוסון.

-"בקיצור אני רוצה שבפעם הבאה תבואי עם כובע ים" פנה שוב המציל אלי בחיוך דפוק.

-"כן המפקד חח "עניתי והתחלתי להתקרב לאנה ואז הוא אמר עוד משהו והסתובבתי:

-"אההה וגם, בגד ים שלם, זאת בריכה צנועה" וכולנו צחקנו בקול.





אז בעצם זה היום הראשון של הבריכה, וההתחלה של הסיפור..

צ'או..אם בא לכם שלחו תגובות ;)

אוהבת, אלצ'קו