קונסנטינופול

הכל החל כשג'רארד וצ'רלי נכנסו לאותו מועדון מפורסם במרכז לונדון,

"קונסטנטינופול", שהיה כלכך מתוקשר באותם הימים. בדיוק עמד להתחיל

המופע הגדול של הערב, משהו שלא היה מאוד נפוץ באנגליה- ריקודי בטן.

הבעלים של המועדון- איש עסקים לונדוני בשם סטיוארט ברידג', נסע

לטורקיה והחליט להקים מועדון אחרי שראה כמה מרהיבים המופעים האלה.

בחזרה לעיקר:

ג'רארד וצ'רלי התיישבו באחד השולחנות היותר קרובים לבמה שהיו עליה

אורות עמומים בגווני אדום וכתום. אז החלה להישמע מוזיקה ערבית ולבמה

נכנסה בחורה, שהייתה לבושה בבגד ריקוד אדום והיא עשתה תנועות

מדהימות בגופה.

ג'רארד: "היא מדהימה, לא?"

צ'רלי: "מצאה חן בעיניך?"

ג'רארד:" כן האמת..."

צ'רלי: "לא סתם אומרים שזה ריקוד מפתה.."

ג'רארד: "אהה.."

צ'רלי: "היי, אתה מפורסם, תתחיל איתה ביא תקבל את ה-15

דקות תהילה שזה מה שבחורות כמוה מחפשות ותיהנה לך."

ג'רארד:"לא לא.. היא מיוחדת."

צ'רלי: "אין כזה דבר אישה מיוחדת הן כולן אותו דבר."

אחרי המופע הרקדנית יצאה והוא פנה אליה: "היית ממש מדהימה..."

היא: "אם מה שאתה מחפש,אדוני, זו איזו הרפתקה בתשלום שתדע שאני רקדנית לא זונה!"
והיא הסתובבה.

ג'רארד: "אני מתנצל אם נפגעת.."

היא: " אל אלוקים! סליחה לא ידעתי מי אתה, אלף סליחות.."

ג'רארד: "מה השם שלך?"

היא: "זה יישמע לך מוזר כי אני ממוצא ישראלי מרוקני, אבל

קוראים לי ורד, זה רוז באנגלית."

ג'רארד: "רוז.. זה שם יפה.. את מרוקנית?"

ורד: "ההורים שלי הם יהודים שעלו לארץ ממרוקו"

ג'רארד:" אה.. תהיתי אם.. אם את עושה הופעות פרטיות?"

ורד: "באופן עקרוני לא- אבל בשבילך.."

ג'רארד: "זו אולי שאלה אישית אבל..-את יוצאת עם מישהו?"

ורד: "יש מישהו, שאני אוהבת אבל חשבתי שהוא אפילו לא יסתכל לכיוון שלי."

ג'רארד: "והוא הסתכל?"

ורד: "אני לא בטוחה, זה מסובך"

ג'רארד: "רק טיפש גמור לא יבחין במישהי כמוך"

ורד:"למה אתה חושב שאני משהו מיוחד? אני סתם רקדנית בטן..

חלק מחשיבים אותי לסוג של חשפנית סטייל המזרח התיכון אז..מיוחדת?"

ג'רארד: "כן זה בדיוק מה שאת-יפה וכלכך מוכשרת."

ורד: "אז כניראה שהמשאלה שלי התגשמה"

הם התנשקו, משהו שנראה כמו נצח כאילו הם הכירו מאז ומתמיד

וזה...







הסוף!



הערה: זו המצאה שלי- אפילו לא חצי אמת.