מחכה לך אהובי!

כמעט איבדתי אותך...

רציתי למות אותה שנייה...

הבנתי, שאני רוצה שתדע, שתדע שאני שלך... ולא משנה לי ההשפלה...

כתבתי שיר, ושלחתי לך אותו, בתוכו כתבתי מילות אהבה, כתבתי שאני אוהבת אותך...

ידעתי שאתה לא אוהב אותי, אז למה בכל זאת קיוותי?!

למה השליתי את עצמי שיש עוד תקווה?, למה חשבתי שיש עוד סיכוי לאהבה?...

למה כל כך חיכיתי לתגובה שלך?! ידעתי מה היא תהיה..

למה חשבתי שיש סיכוי שתרגיש כמוני?! הרי שנינו יודעים שזה בלתי אפשרי...

אני יודעת שזה רק חלום, אבל כל חיי אמשיך לקוות שיום אחד שוב תאהב אותי!

כל יום שואלת את עצמי...

אולי כשתראה אותי האהבה תחזור?!

יש הרבה הפתעות בחיים, הם לא רק לבן ושחור...

הרי אהבת אותי כבר, אולי זה יהיה בעתיד שוב?!

האם אם פעם ארגיש אותך שוב אליי קרוב?!

לך אני יחכה, אולי בכל זאת הרגש שלך אליי ישתנה...

הלב זועק, אך אתה לא שומע...

הנשמה נשרפת, אך אתה לא מכבה אותה...

יושבת ומחכה לך, אבל אתה לא מגיע...

כל היום בוכה, ואתה לא מופיע....







עדי .י.