בחלומות

בחלומות, אנחנו יחד שוב,
בחלומות, אני עוד מחייך,
בדמיון, אנחנו מתחבקים,
בדמיון, עדיין אוהבים.
שוב מתעורר בכאב,
זעקותיי מהדהדות בחדר.
לא מבין למה נעקרת מידיי,
לא מבין איך נתתי לך ללכת.
עוד שעה חולפת, עוד יום עובר,
הייתי מוותר על הנצח רק כדי לראות אותך שוב.
אני ממשיך לחיות, עדיין צועד בדרך,
ולא יכול שלא להביט לאחור.
את עומדת שם, כמו בדמיון, מחייכת,
ואומרת לי כמה אותי את אוהבת.
אני מחייך חזרה, ואומר "בואי...",
אך שוב זה מכה, את לעולם לא תשובי.
צועק באוויר "למה?!, למה הלכת?!"
אך אין תשובה, יש רק בדידות,
ריקנות איומה.