עדיין בבוקר..

אתה לא תאמין... פגשתי מישהו מקסים. מתוק. מישהו שרוצה אותי ומתייחס אליי כל כך יפה. לא האמנתי שזה יקרה, זוכר? אתה.. אתה אף פעם לא אהבת אותי. רצית סקס. הייתי בשבילך צעצוע חביב. די שגרתי. כשסיימת להשתמש בי איבדת עניין. אף פעם לא אהבת אותי. ואני כל כך קיוויתי וכל כך רציתי. ותמיד כשעזבתי- לא נתת לי ללכת. תמיד האמנתי בסתר ליבי שאתה כן אוהב אותי. קיוויתי כל כך. וגם היה לי כמעט ברור שזה ככה. וכל פעם האשלייה התנפצה מחדש כשנודע לי שיש לך עוד צעצועים- או צעצועות ליתר דיוק. חשבתי שלעולם אני לא אצא מזה, אבל יש לי רגעים שקטים- והבחור המתוק עושה לי באמת שמח.


 


רק שבבוקר-


אני מתעוררת, ועדיין- אתה הדבר הראשון שקופץ לי לראש


עדיין אני נזכרת איך חיבקת אותי


ואיזה נשיקות עדינות היו לך


וכמה יפה היית כשישנת


ואיך מתוך שינה הנחת עליי יד


ואיך נחרת- זה היה כל כך חמוד


 


עדיין אני לא מבינה- איך יכול להיות שאנחנו לא ביחד. כל העולם נדמה לי כצורח שעכשיו אנחנו אמורים להתעורר ביחד ולבנות חיים.


 


אני אוהבת אותך


עדיין


מאוד