אהבה שלי..מכתב מרגש..

ימים, שבועות וכבר חודשיים עברו מאז הפרידה העצובה שלנו, מהר מאוד ניסינו להפגין ששכחנו אחד את השנייה, יצאנו למסיבות, הכרנו אנשים חדשים וראינו את השוני שבחיים של כל אחד בנפרד וראינו כמה זה שונה ואפילו מפחיד ומוזר,אני ניסיתי להילחם על אהבתנו אפילו שכולם אמרו לי " תראי לו שאת חזקה,הוא עוד יחזור על 4 בסוף, אל תתקשרי, אל תראי לו חולשה" למרות כל ההשפעות האולי מוצדקות של האנשים מהצד לא התביישתי להשפיל את עצמי פעם אחר פעם ונלחמתי המון כי בסה"כ היית חלק מאוד מיוחד, יפה, גדול וניכר בשנתיים האחרונות בחיי, חשבתי שאתה הגבר הכי מדהים בעולם, חשבתי שלא אמצא טוב ממך, פחדתי שלא אפגוש באחר שיאהב ויכבד אותי כמו שאתה כיבדת ואהבת, כי אני בטוחה שאהבת אותי ואני אותך      ב=ט=י=ר=ו=ף!


גם פחדתי להישאר לבד בלי גבר תומך, בלי גבר שאוכל לסמוך עליו ולדעת שמתי שיהיה לי רע הוא יהיה היחידי שיבין אותי וימחק את הכאב בשניות כמו שאתה תמיד עשית.. אולי אתה עוד תקרא את המכתב הזה ואולי אף פעם לא תדע על קיומו, כי בעצם מי יודע מה יהיה ומה יקרה כי תראה אותנו, דווקא בשבוע הכי יפה שלנו בסופו של השבוע אנו נפרדנו..


אז אולי עוד תקרא את המכתב ואולי לא תראה אותו אף פעם אך אני כלכך רוצה להוציא החוצה את כל מה שאני מרגישה ומסתירה מכולם, בהתחלה היה לי ממש קשה לשכוח אותך וכפי שאתה מכיר אותי חלשה רגישה ונשברת בקלות, באמת כזו אני הייתי, בכיתי שעות, כל מקום וכל דבר הכי קטן שעשיתי נזכרתי בך, הבטתי בתמונות שלנו, כמה שאהבנו, איך שכולם תמיד אמרו, "את והוא זה הזוג הכי יפה שיש", "את והוא עוד תתחתנו", הבטתי בתמונות שלנו עם עיניים דומעות, חנק בגרוני וצביטה ממש כואבת בלב, לא אכלתי וגם בקושי שהצלחתי להירדם, הלילות היו סיוט עבורי, הלילות היו הרבה יותר קשים מהימים, המחשבות המדכאות במיטה שעכשיו אני לבד, בלעדיך וכבר אין לי אותך ממש הרסו אותי, דמיינתי אותך בא אליי, חיכיתי שתתקשר אליי, שתגיד לי "אני אוהב אותך", המחשבות על הפרידה הציקו לי ולא הרפו ממני, הכאב הזה היה חזק ממני, הרגשתי באמת מהו כאב מאהבה אמיתית!! כלכך כאב לי לדעת שזה נגמר סופית בינינו שעוד יכולנו לתקן הכל בפעם האחרונה באמת..


מיום ליום היה קשה יותר כי מיום ליום ראיתי כמה רצינית הפרידה בינינו, הפכתי טוטאלית לחצי בן אדם כי החלק הכי יפה בחיי נעלם ממני, ממש כולו נעלם ממני ביום אחד!


כל מי שהביט בי ידע שעובר עליי משהו רע, העיינים שלי היו כלכך עצובות והקול שלי היה בוכה, יצאתי וניסיתי לשכוח אך בהתחלה זה היה ממש כמו שמתואר לך כאן, יום אחר יום היה עבורי מלחמה של רגשות רציתי להראות לכולם שאני חזקה, שאני יכולה להתמודד עם המצב, שזה קטן עליי ושאני לא יתן לך לשבור אותי, אך ההתנהגות האדישה שלך החוסר בגרות ובייחוד חוסר הכבוד שלך כלפי האהבה שלנו פשוט גרמה לי להבין שאין לסמוך יותר על אף אחד ובטח שלא על האהבה!


אז הכאיבו לי מאוד המילים שלך, הזלזול שלך והאגואיסטיות שהייתה בך, אבל אם שוב תקרא גם תשים לב שהמכתב עד כה נכתב בלשון עבר, כי אני ואתה זה עבר, כבר כמעט הכל עבר!


כי את התמונות שלנו השמדתי, את המכתבים אני קרעתי, עייני יבשו מדמעות, אני כבר לא בוכה, חיוך אמיתי עכשיו על פניי, האושר קורץ מתוך עיניי, אני כבר לא מדברת עליך ועל הטוב שהיה בינינו, הימים והלילות הפכו לקלים יותר, אני נרדמת בקלות, אני כבר לא מחכה לך וגם לא רוצה שתחזור, אני הבנתי שאני ואתה לא התאמנו ופשוט לי וגם אולי לך מגיע יותר, שאני רואה את התמונות שלך מידי פעם בדפדופים באינטרנט או את החברה החדשה שלך? וואלה זה כבר לא עושה לי כלום בלב, אני פשוט מרגישה נקייה עם עצמי ואפילו שמחה שזה נגמר ושמחה שנגמרה התקופה הרעה והנה התחילה לה תקופה חדשה בחיי ושסוף סוף אני מתחילה להרגיש את החצי השני שנעלם ממני.. ואני יודעת ובטוחה שזה יצבוט לך בלב מה שעכשיו תקרא אך...


כעת ריח של גבר אחר על גופי, שפתיי טעמו משפתיים חדשות, הידיים שלי מחזיקות ביידיים של גבר שונה ממך וטוב ממך, אני חושבת על הגבר האחר, אני רוצה בו, אני יוצאת מבלה ואפילו נהנית איתו, מחייכת וצוחקת מספרת לו על מה שעובר עליי ורואה שאני יכולה להצליח גם בלעדייך..


אך יחד עם זאת, עם כל הרגש החדש אני גם לומדת מטעויות ומפתחת עימו קשר לאט, לאט ואיך אומרים "לאט ובטוח" כי זה הכי נכון שיש שמה שבא בקלות גם הולך בקלות..


אז כמה שכאבתי בכיתי וסבלתי, הזמן לו חלף ואותך אולי לא הכי שכחתי אך הכי חשוב שכבר לאהוב הפסקתי ובחיי באמת המשכתי.........


 


כבר לא שלך


אני..