למד אותי לחיות

את מנסה לדחוף קיר
לא מבינה למה את מפסידה כול מה שהרווחת
נלחמת באלפים
לבדך
צופה בחיים כמו ציפור ברקע
נותנת גם את מה שאין
לא מחכה שתניח לה להישען.

בחוץ רגועה,שלווה,נשמה
בפנים מתחוללת סערה
ויכוחים,השיגעון מנסה לפרוץ את השער
הטוב נגד הרע
השדון שמכה בפטיש ומוריד כול ערך עצמי
אולי זאת אני?

אני לא באמת פה
צבעתי כבר את הדם בשחור
אסור להיות אופטימי כשחותכים
הם כבר מכירים אותי,המלאכים
כמו רוח על המים,רק נוגעת
אתה קורא לי,כבר מאוחר,לא שומעת.

שרפת את הגופה שלי חיפשת נשמה,
טיפה של אהבה שנותרה
מצאת לב שחור מלילה
לב עצוב מחורף
ועוד דימעה שנחתה כמו מבול
על הלב המהול.

חתכת בצמא
שפכת מדמך
כאילו זו מטרתך
ניסת להחיות לי תגופה לעוד חיוך ממך.

למד אותי לחיות
כאילו יש מחר
אל תתן לי ללכת
תעיר אותי מהתרדמת
הנה היא מתקרבת
קוראים לה מוות.