חשיפה

קמה בכל בוקר,שמה מסיכה
אשר אותי עוטפת,מחביאה ומכסה
מסתירה את רגשותיי,מטשטשת את הפצעים
נותנת בטחון,מסלקת את הפחדים


במקום להתקדם,חוזרת לאחור
מעמיקה בלבי,את עומק החור
בוגדת בעצמי,מנסה להיות שונה
חיה את חיי,אבל יוצאת מהתמונה


מפחדת להיות נאמנה רק לעצמי
מפחדת להראות את אופיי האמיתי
חיה בפחד,מפחדת מדחייה
רוצה להחשף,אך לא מוציאה מילה


קמה בכל בוקר,מקלפת את עצמי
מורידה כל מסכה,שהסתירה את דמותי
חושפת רגשות,מרפאה את הפצעים
ממשיכה ללא ידוע,מתגברת על פחדים


לא מפקפקת בעצמי,כי זה רע לחיות בפחד
פחד מתגבר,שלא נותן לישון בנחת
כלום כבר לא עוצר,שום דבר כבר לא מתריע
כל יום שמגיע,מחדש אותי מפתיע...