כמהה אליך

 


דנוש שלי..


באותות של מגע ובמופתים של ליטוף
השארת בי אלפי זיקוקים גוף אל גוף
מחקת צלקות כאילו לא היו
השבת לעיניי ניצוצות שנעלמו


הגעת והכנסת לחיי שמחה
נתת לדמעותיי קצת מנוחה
מרחת על שפתיי חיוך מתוק
הצלחת את הכאב מליבי למחוק


כישפת אותי במבטך התמים
כבשת אותי לאט, בלי הרבה מילים
אספת אותי אליך במגע של מלאך
מגע רך וממכר שלעולם לא אשכח


ולפתע כשהלכת, בדידות חודרת
הרגשתי על הלחי דמעה נושרת
התפללתי לא להישבר כשאני לידך
לא ליפול על ברכיי כשאני מולך


ביקשתי שעיניי יהיו עיוורות
שלא אוכל את פניך שוב לראות
שלא אושיט ידיי לאתר את גופך
שלא ארצה שוב את מגע ידך


הלוואי שאהיה חזקה מול קסמיך
שלא אזדקק יותר לחום שפתיך
שאפי לא ישאף את הריח שלך
שאצליח לעקור מליבי את ליבך...


א.ד