מכתב ללב שלי

לב שלי,

אני יודעת שכואב לך,אני יודעת שאתה שבור, ריסקו אותך, ניפצו אותך, מעכו אותך, מה לא
עשו.... תבין, כשלך כואב, גם אני מתייסרת מכאב.



פעם היית לב שלם,אדום,חדש,תמים,גדול, היה לך מקום בשביל כולם, כל אחד שרק הביע
עניין בי או בך, פינית לו מקום בתוכך,



אך היו כמה שידעו לנצל ורק רצו לפגוע, הם רצו לדעת כמה אפשר למתוח אותך, וניסו
לעקם,והיה גם אחד שהצליח לשבור... זה שפינית לו הכי הרבה מקום ואני פיניתי לו מקום
בנשמה, בחיים, בזכרונות ובכל דבר אפשרי, זה שאני ואתה בטחנו בו הכי מכולם, דווקא
הוא גרם לך להישבר...



ועברו מאז כמה חודשים,ונראה לי שאני מתחילה כבר להתגבר, מתחילה לתת קצת אמון באחד
אחר,מצליחה לחייך לצחוק ולבלות,אבל אתה, סגור. אתה לא מרשה לאף אחד להתקרב, אני
יודעת שאתה שביר וכואב לך,אבל באיזשהו שלב מישהו יהיה מוכרח להיכנס ללב שלי, מתישהו
תצטרך לאפשר לאדם אחר לקבל קצת מקום בתוכך.



אני ואתה נעבור את זה,יבוא יום שאתה ואני נהפוך להיות אחד. נשלים זה את זו, עד אז
לב שלי, נסה להתעודד.