השיר הזה מוקדש לבן אדם מאוד מיוחד...

אתה שלפני כמה זמן עוד היית בין כולם,

נראית כל כך יפה, כל כך "קטן".

אתה שעד לא מזמן נכנסת לכיתה

וכמו תמיד שיגעת את המורה,

עד שהעיפה אותך לרכזת השכבה..

עכשו קשה להכנס לאותה כיתה,

לא להרגיש שוב בנוכחותך,

התחכמותך, חכמתך..

איך שאתה לוקח את הכל בקלות,

איך שבשבילך כל דבר כל כך פשוט.

כמו שאתה אומר זאת התקופה הכי יפה בחיים,

איך שהדברים משתנים,

ואיך שלקחו את ההזדמנויות שלך לעולמים.

כל החלומות והתוכניות התבטלו,

איך שהחיים שלך ברגע השתנו.

אתה- שהכי לא ציפיתי שזה יקרה,

הלוואי שזה חלום, אתעורר והכל ישתנה..

אבל עכשו אתה בבית חולים לתקופה ארוכה,

כולנו מחכים שתתעורר ושהשיקום יעבור בהצלחה.

רק שתחזור אלינו בקרוב,

אתה שכל כך אוהב לאהוב,

אוהב את כולם בלי שום תנאים,

אני לא מכירה אחד שלא יגיד עליך רק דברים טובים.

אז רק שתחלים ותחזור במהרה,

כי כולנו פה מתגעגעים כאן אליך נורא..