לראות את הכאב ולהביט לו בעיניים

אוי אהובי היקר...איניי מסוגלת עוד עם הכאב הבלתי נסבל הזה....כל יום הוא אוכל אותי יותר ויותר...מה עליי לעשות כדי לעצור אותו...הרי אתה זה האושר, בלעדיך החיים שלי ריקים ואפורים...


כל יום רק עליך חושבת.....כל רגע של אושר הוא עליך..לא ידעתי כזה אושר לפניך....אתה הפכת את חיי מסתם חיים לחיים מושלמים....הבאת להם אהבה ואושר....והמון אור....הזמן שהיינו ביחד היה הזמן הכי טוב בימי חיי.....


אך האושר הזה היה טוב מדי כדי להמשיך....יום אחד פשוט שברת את ליבי.....ובאותו רגע קרס כל עולמי....לא ידעתי איך אני אוכל לחיות בלי האהבה שלך......


ניסתי להיות בקשר עם בן אדם שבנות היו מתות עליו....ואפילו שהוא היה כזה שווה לא יכולתי לשכוח אותך אהובי


היית כמו קופידון, ירית לי חצים לתוך הלב..אך ההבדל בינך לקופידון..הוא שהחצים של קופידון נעימים...


ושלך מכאיבים עד עמקי הנשמה.......


 


אבל יום אחד....דיברנו.....והחלטנו שאת אהבתנו ננסה שוב.....האמנתי שהפעם שום דבר לא יפריד בינינו..


והאהבה שלי...תעצים עליו....היה לנו כזה טוב ביחד.....היינו מחובקים...ולא רצינו לעזוב אחד ת'שני...הרגשתי הכי מאושרת בעולם.....והרגשתי שאף אחד לא יכול להרוס לי ת'אושר הזה.....


אבל האירוניה היא שמי שהרס לי ת'אושר...> זה לא אחר ממך אהובי.....אחרי שנהננו כל כך ביום שישי ניסיתי לדבר איתך יום ראשון..ולא תפסתי אותך עד היום!! יום שישי.....


כל כך בכיתי הדמעות זלגו ללחי ושוב זלגו ושוב נזלו ללחי.......


אינני יודעת מה לחשוב....אני ברצף של מחשבות שלא פוסקות..אני מרגישה שמשהו רע יכול לקרות.....ואני מנסה להאמין שזה לא יקרה אבל בתוך תוכי אני מפחדת שזה יקרה...


אני לא יודעת מה לחשוב....אני אנסה לדבר איתו שוב..


אבל אם אני לא אדבר איתו מה ככה זה ייגמר......ואז ככה גם החיים שלי ייגמרו כי בלעדיך החיים שלי רדודים..וריקים....


הבועה שלי תתפוצץ......ואז אני אמצא את עצמי בעולם גדל ואפל לבדי


פשוט אין משמעות...בלעדיך....עדיף למות מאשר לאבד אותך...


כי אני יודעת שיקח לי זמן לשכוח אותך..והזמן הזה גדול מדי בשביל שאני אוכל לסבול אותו....


וכאן מכתבי מסתיים בדמעות ענקיות שמרטיבות את לחיי..


מקווה שאולי אתם תוכלו לעזור לי...


תודה על הקריאה...


שירנוש