זה לא באמת המכתב אחרון רק רגע של כעס

25.5
אני כותבת לך מכתב אחרון,
אהובי כבר לא אוכל לקרוא לך.
אתמול זה היה הרגע שהבנתי שאתה לא בשבילי,שנה שלמה שחייתי בתוך עצמי רציתי לדעת אם אתה אוהב או לא האם הרגע הזה באמת יבוא..
ועכשיו שאני יודעת שאתה לא באמת שלי ושהיית אהובי רק בדמיוני עכשיו הדמעות אותי ילוו עכשיו אני יכולה להגיד זה באמת אבוד,
אני ישקר אם אני יגיד שאני ישכח שנים ביום אחד, אני לא עצמי אחר השתלט בגופי, אני ישב ויזכר בחיוך שעשה לי ניסים ובעיניים שדרכם הייתי מגשימה חלומות, אך מה שנותר מהן זה רק זכרונות. כלום כבר לא נישאר היית היחיד שהחזיק אותי בעולם. ועכשיו אני בתוכו לבד, אבל פגעת והכאבת המון. האושר כבר לא קיים והעצב גדול.
אבל לא נגעת בי וכנראה גם לא תגע.. לעולם לא הרגיש אהבה מימך ועכשיו יהיה לי קשה להביט לך בעיניים כי כואב לי לדעת שכמו שהפכת אותי לאמיתית ושלמה ככה פריקת והחזרת את העצב שתמיד היה..
שלך  באהבה.


 


אבל זה לא באמת היה המכתב האחרון,זה היה רק רגע של כעס. לא יכלתי להפסיק לכתוב


זה היה הדרך היחידה שלי לספר את מה שהרגשתי כי פנים מול פנים לספר לו לא יכלתי.