**אהבה מוזרה** פרק ב

יום למחררת אני חוזרת מבית הספר ואז יש לי טלפון..

אני: הלו

ליעד (הבן): ממצב מותק?

אני: הכל מצוין מה איתך?

ליעד: הכל סבבה.. שומעת איפה את?

אני: בבית..

ליעד: יש מצב לראות אותך נשמה?

אני: כן בטח... מתי בא לך לבוא?

ליעד: עכשיו?

אני: סבבה מאמי

ליעד: טוב אז תהיה עוד 5 דקות למטה..

אני : טוב ביי

ליעד: ביי נשמה



הוא הגיע הוא הביא לי נשיקה בלחי וחיבוק חזק שאלתי אותו אם הוא רוצה לשתות או לאכול
הוא אמר שלא.. עלינו אלי לחדר... סתם העברנו דחקות והיה ממש סבבה.. פתאום מצאתי את
עצמי מתנשקת איתו.. ואני לא גרמתי לזה.. זהו שרצה.. כנראה שליעד יודעת מה היא
אומרת...

אחרי שהתנשקנו זה היה קצת מוזר.. פתאום נזכרתי בזה שאם מוראל יגלה את זה הוא יהרוג
אותי.. אז שתקנו קצת ואז אמרתי לו אני צריכה שתעשה לי טובה ולא תגיד את לאף אחד...
במיוחד לא למוראל.. הוא: למה?

אני: עזוב ליעד זה סיפור ארוך אולי יום אחד אני יספר לך..

הוא: טוב... אבל שלא תשכחי...

איכשהו מצאנו את עצמנו שוב מתנשקים... הוא ממש ממש חמוד ידעתי שאני יודעת להבחין
ממבט ראשון =}

הוא נשאר אצלי עוד קצת וסתם דיברנו..



יום למחרת סיפרתי לליעד חברה שלי את מה שקרה היא הייתה שמחה בשבילי ואמרה לי יאללה
בטי לשלב הבא, אמרתי לה שיש לי הרגשה טובה אבל אני מפחדת שמוראל ידע מזה... היא
אמרה לי ללכת ולספר לו, אמרתי לה שאין מצב..



מפה לשם עברו עוד כמה ימים.. אני וליעד המשכנו להיות בקשר ומדי פעם היינו מתנשקים..

.

אחרי איזה שבוע וחצי בערך.. הוא היה אצלי הוא בא לנשק אותי ואז הוא אמר לי:

בטי אני חושב שאני אוהב אותך... אני רוצה להיות איתך.. אני רוצה שנהיה ביחד..

אני: שתיקה רק הסתכלתי עליו במבט של לא מבינה מה קרה פה..

הוא: טוב מה את שותקת גם ככה לא היה נעים לי להגיד לך את זה...

אני: למה?

הוא: בגלל מוראל... בכלל הוא יהרוג אותי אם הוא ישמע על זה..

אני: ממלמלת לעצמי זה לא רק אותך..

הוא: מה אמרת?

אני: אמרתי שהוא לא יהרוג רק אותך..

הוא: למה?

אני: עזוב לא משנה, ליעד אני לא חושבת שאנחנו יכולים להיות ביחד..

הוא: אין דבר כזה לא יכולים יש לא רוצים ואני רוצה מאוד אז תגידי לי למה את לא
רוצה..

אני: חושבת לעצמי (נו מה אני אמורה להגיד לו? תקשיב אני לא אוהבת אותך אני אוהבת
מישהו אחר אני פשוט רוצה להיות איתך כדי לשכוח אותו, הרגשתי מגעיל לעשות את זה
ואמרתי לעצמי שאני חייבת להגיד לעצמי אוקי בטי את אומרת לו לא)

הוא: שוב את שותקת?

אני: מה שאלת?

הוא: למה את לא רוצה?

אני: כי... (לא עלה לי משהו בראש, ומה שהחליט לעלות לי לראש יצא משהו לא נעים כל
כך) אני אוהבת את אח שלך.

הוא: שתיקה

אני: עכשיו אתה שותק?

הוא: מה אני אמור להגיד?

אני: חושבת לעצמי ( נו יופי מה עשיתי לא יכולתי לחשוב על תירוץ יותר טוב?)... לא
יודעת מה אתה אמור להגיד אולי את מה שאתה חושב...

הוא: אני חושב שלא אכפת לי מאח שלי אני אוהב אותך ולא משנה מה...

אני: שתיקה

הוא: אם זה תלוי בי אז אני מוכן להתעלם מהמשפט שאמרת...

אני: גם אני הייתי מעדיפה לשכוח מזה שאמרתי אותו אבל תקשיב זה המצב אני אוהבת אותו

הוא: אז מה אכפת לך לנסות לשכוח אותו?

אני: ואם זה יתגלה לו?

הוא: נשמור את זה בינינו...

אני: אתה חושב שזה יצליח?

הוא: אם שנינו נשמור על שתיקה אני יכול להבטיח לך שזה יצליח...

אני: התקרבתי אליו ונשקתי אותו... (אין לי מושג למה פשוט הרגשתי שזה הדבר הנכון
לעשות)



אז זהו מעכשיו אני וליעד חברים אני וליעד אח של מוראל.. אני בעצמי לא עיקלתי את
זה.. גם שסיפרתי לליעד חברה היה לה קשה להאמין..







כל הזמן עוברת בי המחשבה שמה שאני עושה זה לא יפה... הרגשתי כזה כאילו הוא בררת
מחדל שלי כאילו אם אני לא יכולה להיות עם צחי כי הוא לא אוהב אותי (ההוא שיש לי
עליו סיפור שלם) אז אני יהיה עם ליעד כדי שיעזור לי לשכוח ממנו... בכלל עם הזמן
הבנתי שאני לא אוהבת אותו וחיכיתי להזדמנות כלשהי להגיד לו את זה אבל זה אף פעם לא
יצא לי..

יום אחד נפגשתי עם מוראל אח שלו...