כשאר רומזת לך האהבה,לך אחריה...

כאשר רומזת לך האהבה, לך אחריה,
אף שדרכיה קשות ומכבידות.
ואם כנפיה מרחפות מעליך,
הכנס תחתן.

אך אם מפחד תחתור רק להנאה ושלווה שבאהבה,
מוטב תכסה מערומיך ותצא ממפתן האהבה,
אל עולם בו תצחק - אך לא את כל צחוקך.
ובו תבכה - אך לא את כל בכייך.
האהבה אינה אדון, ואין לה אדונים. היא לעצמה קיימת.

כאשר אוהב אתה, אל תאמר - אלוקים בליבי,
אמור - אני בלב אלוקים.
לא אתה תכוון את דרכי האהבה
אלא היא, אם תמצאך ראוי, תכוון דרכיך.
אין לאהבה שאיפה, אלא להתגשם,
אך אם אוהב אתה ושוקק לבך,
יכול תוכל לרוץ כפלג הזורם ורן שירו אל תוך הלילה
לדעת יסורי עדנת אין קץ,
להפצע בידיעתך את האהבה.
להיות שותת ברצון ובשמחה.
להתעורר בלב נפעם, ולהודות על עוד יום של אהבה.
לנום לעת הצהריים ולהרהר בהתעלות הנפש שבאהבה,
לשוב עם ערב בהודיה , ואז לנום,
תפילה אל הנאהבת בלבך
ושירת עדן על שפתיך.