לזה שחשבתי לחצי השני שלי

אתה

זוכר שהלכנו לים, והיה קצת קריר, הימים הראשונים של הסתיו. הסתכלנו על סירה שעברה
בדיוק מתחת לירח, ממש כמו בציור. החברים הכי טובים בעולם,אני ואתה, ידידי נפש
שיודעים אחד על השני הכל.

היינו נפגשים כל יום, שנינו היינו לפני גיוס והיינו משועממים... והסתכלנו על הסירה,
ופתאום הרגשתי אותך מחבק אותי, והסתובבתי אליך לאט, ונישקת אותי וזה הרגיש הכי
מדהים בעולם, והכי מוזר שאפשר. ושהגעתי הביתה לא נרדמתי ורק שחזרתי את הרגע ההוא של
שנינו, ולמרות שסיכמנו שנשאר רק ידידים, זה לא ממש עבד, אני זוכרת את הנשיקה המתוקה
ההיא אצלי בבית ראינו איזה סרט טיפשי בטלוויזיה, והייתי מרוכזת בך ולא בסרט, ונישקת
אותי אז, נשיקה אמיתית ארוכה ומתוקה שעושה פרפרים בלב ובנשמה וישר אחרי זה הסתכלת
על וחייכת, וכל כך אהבתי אותך באותו רגע...



לאט לאט הקשר שלנו התנתק... תפסת רגליים קרות, והתחמקת ממני וזה כל כך כאב, לאבד
חבר הכי טוב ואהבה בבת אחת. לקח לי הרבה זמן להתגבר עליך ולהפסיק לכאוב אותך. ואחרי
כמעט שנה, התקשרת פתאום לאחל לי מזל טוב ליום הולדת, והייתי כבר עם מישהו אחר אבל
עדיין עשה לי משהו בלב לשמוע את הקול שלך, והזמנתי אותך אלי למסיבה שעשיתי, ושראיתי
אותך מתקרב רעדו לי הרגליים, וחיבקת אותי והלב שלי לא הפסיק לדפוק.



וביקשת דקה לבד איתי ונכנסנו אלי לחדר ואמרת משפט שנחרט לי בזיכרון: "יש לי דה ז'ה
וו מהחדר הזה ואני לא יודע למה"... ועניתי שאני דווקא כן יודעת. הבאת לי דיסק שהכנת
עם השירים הקיטשיים האלה... השיר שרקדנו סלואו לצליליו.. והשיר של הפעם הראשונה
ששכבנו... אבל החבר שלי היה בחדר הסמוך ולא נתתי ללב שלי להיפתח אליך עוד פעם...



עברה מאז שנה...וזה לא יאומן איך שהדברים משתנים, נודע לי שחודש אחרי המסיבה כבר
הייתה לך חברה חדשה, ילדונת בת 17, והתחתנתם לא מזמן והיא בהריון, עדיין תלמידה, לא
יאומן איזה החלטות טיפשיות אנשים עושים... ואני מכירה אותך מספיק בשביל לדעת
שהנישואים האלה לא יחזיקו מעמד, כי אתה בעצמך ילד,ואני לא מבינה למה אכפת לי עדיין,
כי אני רוצה שתהיה מאושר ואני גם רוצה להיות מאושרת ואיכשהו זה מתנגש באמצע..

אנשים משתנים...יותר ממה שחשבתי.