זכרונות מהילדות

זיכרונות מהילדות שהעיפה הרוח אי שם

נותרה ילדה קטנה שעיניה עדין בוהות לים

לעבר אותם הימים שנותרו בצילו של האופק המתוק

אותם הימים שהילדה הקטנה לא הפסיקה לצחוק



זיכרונות מהתמימות הילדותית שהיו בפתח

ועכשיו נותרה הילדה שמחפשת אותם בשטח

זיכרון לחיבוק אוהב של אימא שעכשיו היא בשמים

געגוע אינסופי לזמן שעכשיו משתקף לה בעיניים



ילדה הקטנה היא אני והרוח היא הזמן החולף

בשעון החול שלעט לעט מתנדף

כך הילדות חולפת ולעולם לא תחזור

עם טעם הרך של תמימות והרגשת המחסור



זיכרונות מהילדות שהעיפה הרוח אי שם

כך נותרתי לבהות מוקסמת איך האופק מתפוגג נעלם

אותה ילדה התמימה שחלמה חלומות בלי קץ

גרמה ללבה העדין לרסיסים להתנפץ..