את מוקפת אנשים

את מוקפת אנשים
מרגישה לבד מבפנים,
את מחייכת חיוכים....
כשבפנים הלב נקרע לגזרים
את מסתובבת בהרים בוהה בנחלים...
מרגישה חסרת אונים...
בכל בוקר את מתועררת ליום חדש
מקווה שיום אתמול היה סתם אשלייה...
את לא מבינה....
את מסרבת לשמוע...
ליראות....
כשאלוקים סגר לך דלת הוא פתח אחרת
אך את התעכבת כ"כ הרבה על זאת שנסגרה...
שאת לא רואית את זאת שנפתחה.....
צוללת לתוך שמיים בוערים
 קוטפת לך משם כוכבים...
את צועקת,מוציאה את הפחדים שבך...
את מתחננת מבקשת, על כל הטוב שבך....
על מה שעוד נותר...
את יודעת שיש לך גורל, שנכתב מלמעלה...
את מזילה דימעה שחודרת פנימה
דימעה שאת נשמתך צורבת ....
את לא רוצה להישבר......


עכשו את קמה על הרגלים
לא מרימה ידים,
למרות שהפסדת בהרבה מלחמות
ניכשלת בהרבה משימות...
אבל את קמה חזקה
את נאבקת בכל מה שאותך שבר
את בונה מחדש
מתעוררת למציאות חדשה,
את בוערת מבפנים,אוחה את השברים
מתקנת תלב השבור מבפנים
את הצלחת לגבור על הכאב גירשת אותו מהלב...