אהבה גדולה לא סתם ככה זורקים...

אני יושבת, פה בחדר החשוך וכותבת..
מכתב שאף פעם לא ישלח
מכתב שאף פעם לא יקרא
במכתב אני כותבת, והידיים רועדות..
לוקחת דף אחר דף
כי הדמעות את המכתב מכתימות
ניזכרת, איך מכולן אותי בחרת
איך מכולן עלי הסתכלת
השארת אחרייך שביל של אהבה
הלכתי אחרייך, כמו מכורה..
פעם.. הייתי מריחה אותך
עכשיו.. אני מריחה אותה
מסתכלת מהצד, לא מסוגלת לזוז
אתה והיא מחובקים חזק חזק
לא מרפים
כל מבט, כל נגיעה
שוברת אותי מבפנים..
הייתה לי אהבה כל כך גדולה
איפה היא עכשיו? ברחה, נעלמה
כל כך כואב לי
את הכאב אף אחד אף אחד לא מבין
לא אתה, לא החברות..
שוכבת בחדר סגורה 24 שעות
לא יכולה לצאת לא מסוגלת יותר לראות
ניזכרת באהבה שהייתה לנו
ועכשיו היא איננה..
שואלת את עצמי
איך אהבה כל כך חזקה
יכולה להעלם בשניה?
ניזכרת באותו היום
איך שבמבט אחד שבתה את ליבך
לקחה אותך ממני
מה יש בה שאין בי?
הרי כבר אמרתי לך..
שאני לא מוכנה.. אולי עוד קצת זמן..
לא יכלת לחכות?
ישר הלכת אחרי זאת
עכשיו אני שקועה בדיכאון
לא מוצאת דרך חזרה
אבל אל תדאג אהובי
הכל יחזור בחזרה
הגלגל יתהפך וזה יקרה גם לך
אולי אז תבין, תפנים
אהבה גדולה, לא סתם ככה זורקים...