«::*°•להעביר דף•°*::»/«::*°•סילבסטר החתול•°*::»

מתעורר שוב ואתה לא איתי,
נהייתי עצוב, יצאתי מדעתי,
אחרי שלימדת אותי איך לאהוב,
השארת אותי כאוב, כשהמצב לא טוב.


מרוב געגועים אני כבר טובע,
איך בליבי אני כבר לא נוגע,
הכל נגמר, הכל כבר חלף,
צריך להמשיך קדימה, להעביר דף.


אבל איך שאני מתקרב אל הספר,
הידיים שלי רועדות וכלום לא בסדר,
אני מנסה להמשיך קדימה אבל נעצר,
עוד לא מעקל שהכל כבר נגמר.


זכרונות את ליבי מציפים בלי מנוחה,
והחברים שואלים: "איך ליבה לא איתך?"
ומה כבר אגיד? המילים נתקעות,
ומעיניי ממשיכות רק דמעות ודמעות.