איך היה יכול להיות

מתפללת לשכוח אותך, וכמה שיותר מהר. איך שהתעוררתי בבוקר חשבתי עליך- כמו תמיד, אתה הדבר הראשון שעליו אני חושבת. היה מזג אוויר כל כך טוב, מזמין אהבה. הלוואי שהיית אוהב אותי. ניסיתי שלא לחשוב, איך זה היה יכול להיות- להתחתן איתך ולהתעורר איתך כל בוקר, לעשות איתך ילדים, ולבנות ביחד חיים. ניסיתי שלא לחשוב איך זה היה יכול להיות אם היית אוהב אותי. אם המגע שלך היה מגע אוהב, גם כך אני לא יכולה להתנגד לו.. אם אני הייתי זו שאתה רוצה, שאותי היית אוהב, רק אותי. ניסיתי שלא לחשוב, איך זה יהיה לשאת את שמך, איך זה יהיה להיות חלק ממך, להיות האישה שעליה אתה חושב כל בוקר ושאיתה אתה הולך לישון, ומתעורר, איך זה יכול להיות- לנחם אותך ברגעים הקשים ולהיות חשובה לכל החיים. איתך. עם הגבר שאני אוהבת.


אלוהים החליט אחרת, והשאיר את ליבך סגור אליי, אפילו שנתתי לך כל כך הרבה מתוכי.


לכאורה זה היה ניצול- אבל אני לא מצטערת על שום דבר שנתתי לך ועל שום דבר שעזר לך להרגיש יותר טוב.


הלוואי שאלוהים ימצא לי חבר אחר...


אליך, באהבת אין קץ