אהבתי הראשונה

האהבה שלי, שלא כמו ברוב הסיפורים שמתפרסמים כאן, עדיין נמצאת..

כדי להנציחה, החלטתי לרשום את הסיפור שלי ושל אהובי.. ליאב



זה התחיל בעיצומו של חופש פסח. הייתי אז נאה מתמיד, מלאת ביטחון עצמי ומלאת חברים
שקירקרו סביבי. אחד מהחברים היה זה שהכיר ביני לבין ליאבוש.

יצאנו כמה חברות לעוד לילה משעמם שנגמר בישיבה מתחת לבניין של חבר מסוים. חיכינו
שהוא יֵרד,ואז לפתע.. נעצרה נשמתי. מן המדרגות הציץ לו גוף חטוב.. עם שיער בלונדיני
מתנפנף.. עיניים כחולות מבריקות.. שיא השלמות.

כמובן שהדבר הראשון שאמרת לו היה צריך להיות הדבר הכי מטומטם שעלה בדעתי:"איזה שיער
יפה יש לך"

וכן, הרגשתי נורא טיפשה.

אבל זה לא מנע ממני למצוא חן בעיניו..

וברור שזה לא מנע ממנו למצוא חן בעיני..

אך אין באפשרותי לומר שזאת הייתה אהבה ממבט ראשון. האהבה,לפי הגדרתי, מגיעה אחרי
הכרות אחד עם השני. אהבה ממבט ראשון מתבססת בעיקר על מראה חיצוני, זה לא מה שמבסס
יחסים. לא רק בכל מקרה.

נחזור לסיפור..

אחרי אותה פגישה דיברנו באייסיקיו.. בטלפון..לא משהו רציני, עד שהוא הציע שניפגש.
הסכמתי מיד. קבענו למחרת.

באותו לילה לא הצלחתי להרדם. המחשבות הסתובבו לי בראש כמו מטורפות.

זאת לא הפעם הראשונה שאני פוגשת בחור, זאת לא הפעם הראשונה שאני יוצאת עם בחור.. אז
למה הבטן מתהפכת בלי הפסקה?

את התשובה לשאלה מצאתי רק אחרי כמה חודשים טובים..

כנראה שמישהו מלמעלה החליט שהפעם תורי להפגש עם אהבת חיי,

שהפעם זה תורי להתאהב.



תודה למלאך השומר שלי, שהפגיש אותי עם האהוב..

ותודה לאהוב, שנמצא בליבי כל שנייה ושנייה. אני אוהבת אותך לנצח