קופידון היקר

חץ חד שלחת,

פגעת במרכז ליבי

בכוונות זדוניות,

או נהפוכו,

אולי בטעות.

פצעת את נשמתי.

שיתקת אותי אל חדרי

בציפיות שווא מטרטרות

לטלפון שלא צלצל.

פגיעה ישירה,

החץ חדר עמוק,

הסעיר את הפרפרים בביטני.

דחפת את החץ בחוזקה,

בלא רחמים.

האם למלך הלבבות אין לב משלו?

יחלתי לרחמנות, לצדק,

אתה הצעת כאב.

סבלתי למענך, למעני, אולי למענו,

סבלי היה לשוו.

ציירתי בשבילך חצים אדומים על דף לבן,

כדי שתשלח ותפגע בליבו

אך לצערי קופידון, אינך יודע לכוון.



קיופידון היקר

מלאך האלוהים

מושל האהבה

בראת בי שנאה.