שיחה על אהבה.

- תגידי אהבת פעם?

-- מה? אהבה? כמו שאוהבים את אבא ואמא?

- לא... כמו שאוהבים בן אדם, שפתאום הוא הכי יפה, והוא גורם לך לצחוק, וכשאת רואה אותו אז יש לך פרפרים בבטן, וכשאת לידו את ממש רוצה לחבק אותו

-- אבל, איך אפשר לחשוב שמישהו יפה, יש הרבה אנשים יפים. ואיך אפשר לעמוד לידו ולרצות לחבק אותו?

- כן אהבה זה.. מוזר כזה.. יפה כזה..

--  זה נשמע באמת ממש יפה

- כן אבל, זה לא היה כל כך יפה, אם זה היה פשוט כל כך.

-- מה זאת אומרת?

- לפעמים המישהו הזה פתאום לא גורם לך לצחוק אלה לבכות, ושאת ממש רוצה לחבק אותו, אז הוא לא נותן לך.

-- אז כשהוא גורם לך לבכות את כבר לא אוהבת אותו יותר, נכון?

- כשהוא גורם לי לבכות אני אוהבת אותו יותר....

-- אני לא רוצה שיגרמו לי לבכות אני לא רוצה לאהוב.

- חכי... שתגדלי את תירצי..., זה דבר כל כך יפה, כמה שאת מאושרת מזה, כשזה נילקח ממך, ככה את עצובה מזה.

-- אבל בסוף לא גורמים לך לבכות. אבא לא גורם לאמא לבכות.

- כן, לזה כולם מחכים, למצוא את האחד שלא יגרום לך לבכות, שיחבק אותך מתי שאת רוצה, ושיצחיק אותך תמיד...

-- עד שהמוות יפריד בינהם.

-נכון.....