היית שלי/ לי-אור

היית שלי.

כציפור השייכת אל מרומי השמיים.

כדג שמקומו הטבעי הוא במים.

כרקדן שגופו בבעלות הבמה.

כקוץ אשר נמצא בלב השממה.

מדוע התרתי את אחיזת אצבעותיי?

וכיצד זאת נשפכת כחול מבין ידיי?

רוצה לאחוז בך-

לחוש את חום גופך.

ואילו רק ידעת שתמיד אהיה שלך!

גופי וגופך היו כאחד,

ליבי וליבך כעת הם לבד.

אני ואתה כמו שיר בדואט-

קולות שמשתלבים, מתערפלים בתחושת אמת.

נשמתי כציפור שיר שאין ביכולתה לפצות את פיה.

קולי רועד, דל, חלש -

מהו קשה ועצוב המרגש?!

כל כך רוצה להבין, אך לא מצליחה לחשוב-

רק לאחר אבידה מוקירים את הטוב.



היית שלי.