oº°חיה בבוyהoº°/ ליז טהר

כשהייתי קטנה סיפרו לי תמיד סיפורים..סיפורים יפים על נסיכים ונסיכות עם סוף
טוב..

עכשיו שאני כבר גדולה לא תמיד סיפורים נגמרים סוף טוב..

חברה שלי מיכל (שם בדוי) למדה בבית ספר טוב וראיתי אותה בחופשים היא הייתה מראה לי
את הציונים והיינו משוות, תמיד הייתה תלמידה למופת.

היה זה היום האחרון של החופש היא ישנה אצלי ודיברנו כל הלילה איזה פחד זה היה לעלות
לחטיבה...במשך השנה לא ראיתי אותה כמעט, דיברנו כמה פעמים בטלפון ונפגשנו פעם אחת..
בפעם הזאת עמדתי בתחנת האוטובוס וחיכיתי..

האוטובוס הגיע אבל היא לא ירדה.. ירדה איזה אחת כולה בגדים שחורים איפור שחור ושיער
צבוע..היה לה ריח של סיגריות.

היא ראתה אותי ורצה אליי וחיבקה אותי.."ליז!!"לא האמנתי..הייתי בשוק מוחלט אולי היא
קרובה רחוקה או חברה זאת לא מיכל..

עמדתי בשוק כמה שניות ולא הגבתי..

" זאת אני מיכל !"

"מממיכל? גמגמתי בהפתעה.."

"כן! יואו כמה זמן לא ראיתי אותך.."

"כן היי..מה המצב?..שאלתי באי נוחות.."

"הכל בסדר.."

"את נראית....שונה.."

"כן צבעתי את השיער..את אוהבת..?"

"..זה ..זה שונה.."

" חח את לא השתנת בכלל.."

היא הוציאה חפיסת סיגריות והתחילה לעשן..

אני לא סבלתי סיגריות הם מסריחות וזה מגעיל אותי...

"בא לך אחת?.." היא שאלה כאילו זאת שאלה רגילה

"לא..אני לא מעשנת" עניתי והסתכלתי עליה

היא נשארת אצלי בחופשת פסח..

"נו..תכירי לי את החברים המוזרים שלך ונגמור עם הפאדיחה הזאת כבר.."

היא ממש לא הייתה עצמה וכששאלתי אותה מה הציונים שלה היא הביטה בי כאילו אני
מטורפת..

" למי אכפת מבית ספר?.."

כשבאנו אליי הביתה היא כיבתה את הסיגריה וזרקה על הרצפה..

לא היה לי אף אחד בבית למזלי..

הטלפון צלצל וזה היה יואב שרצה שאני אבוא אליו..באתי להגיד לו שאני עם חברה אבל
מיכל חטפה את הטלפון ואמרה שאנחנו באות אליו...

" נו יאללה בואי אליו.."

"אבל.." לא התחשק לי לבוא ליואב שיציק לי עם השיעורים..

כשהגענו היא עישנה בדרך והפעם לא סגרה את הסיגריה..

יואב הסתכל בה בחשדנות ואז כשהיא הציעה לו סיגריה הסכים...הייתי נורא מופתעת מזה
שיואב מעשן..

כשעלינו למעלה לחדר מיכל לחשה לי שהוא חמוד..אף פעם לא חשבתי שיואב חמוד..

הם התיישבו בחדר ועישנו ואני לא סבלתי את הריח אז הלכתי לשניה לשירותים..וכשחזרתי
הצצתי מהדלת וראיתי אותם מתנשקים..

נכנסתי בכוונה להפריע להם כי רציתי כבר לחזור הביתה.. ולהפתעה הרבה שלי הם לא
הפסיקו..אחרי כמה זמן אכלנו ואז חזרנו אני ומיכל הביתה.. בדרך דיברנו:

"מה זה היה"

"מה?.." היא שאלה בתמימות..

"למה צירפתת את יואב?..."

"היה בא לי עליו.."

העדפתי לא לענות ושתקנו כל הדרך הביתה ההורים שלי נסעו לבית מלון שהבית יהיה שלנו.

אחרי שהתקלחנו ראינו טלוויזיה ואני עשיתי חלק מהשיעורים לחופש..

ואז מיכל שאלה "מה את עושה?"

" שיעורים.."

"עזבי אותך משיעורים תראי מה יש לי.."

היא הוציאה מהתיק השחור שלה שקית עם חומר לבן בפנים..מיד ידעתי מה זה..

" ממש נלחצתי..ממה זה?"

היא ראתה שנלחצתי..

"זה אבקת סוכר.."

"באמת?"

"כן..תטעמי.." העדפתי לא לטעום..

היא החזירה את זה לתיק והלכה לשחק במחשב...

אחרי שהלכנו לישון נרדמתי מהר..

התעוררתי באמצע הלילה וראיתי שהיא לא היתה במיטה..

ירדתי למטה לחפש אותה וראיתי אותה מהחלון בחוץ על הספסל מעשנת נרגילה עם יואב וכמה
ילדים שלא הכרתי...

אחרי כמה זמן בערך שעה שהסתכלתי עליהם..(כן אין לי חיים מה רע?)

ראיתי שהם התמסטלו אבל לא מהנרגילה כי מיכל הוציאה את הסמים מהתיק...

היא ויואב התגלגלו וצחקו על הדשא..הם התמזמזו עם כל הילדים האחרים שבאו בזוגות..

יואב השכיב אותה על הדשא ונשכב מעליה..הם שכבו והיא גנחה בשקט..

חזרתי למיטה מנסה להעיף מהמוח שלי את הזיכרון התפללתי שהזמן יעבור מהר והיא תלך
הביתה כי התחלתי להיבהל ממנה...

במשך הימים הבאים היא הסתגרה בחדר האורחים שלנו ולא ישנה איתי ובאמצע לילה אחד יא
באה לחדר שלי כנראה הייתה מסוממת והתחילה לעלות עליי ולהרביץ לי עם הכרית צוחקת
בקול נבהלתי ולא הבנתי מה היא עושה דחפתי אותה ממני ונעלתי אותה בחדר אורחים..

במשך היום יואב וילדים באו אליה והסתגרו ביחד בחדר פעם בן אחד דחף אותי לשירותים
וכולם צחקו מיכל לא עזרה לי..הוא ניסה להוריד לי את המכנס ובעטתי בו..

גירשתי את כולם מהבית ומיכל הלכה לחדר...לא דיברנו היא כאילו חיה בתוך בועה ולא
התייחסה לדבר חוץ מהסמים והחברים המפגרים שלה..

בסוף החופשה כל כך שמחתי שהיא עוזבת..שליוויתי אותה לאוטובוס..ואז נשאתי בתחנה נהנת
מהאוויר שצלול שלא היה לי בבית של עצמי..

הבחנתי שהאוטובוס שלה עצר...

היא יצאה ממנו..חשבתי היא שכחה משהו אבל היא לא באה אליי..אפילו לא לכיוון
שלי...היא הלכה לכיוון בית המחסה שהיה לנו בשכונה....

פתאום קלטתי...